סא"ל אריה עמידרור, בנו של אלוף במילואים יעקב עמידרור שכיהן גם כראש המל"ל, הוא הקצין ששימש כקמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר. שמו הותר אתמול לפרסום על ידי בית המשפט העליון לבקשת "ידיעות אחרונות" ו-ynet, באמצעות עורכי הדין טל ליבליך וניסים אזרד ממשרד ליבליך מוזר גליק. זאת, ברקע הליך ההדחה שמנהל צה"ל נגד הקצין, כמעט שלוש שנים אחרי הטבח. בעבר קבע הרמטכ"ל כי עמידרור, שעד כה היה ניתן לפרסם כ"סא"ל א'", נושא באחריות לאירועי הטבח.
נשיא העליון יצחק עמית פסק כי כפי שקבע השופט המחוזי קובי ורדי בערכאה הקודמת, הנימוקים להתרת שמו של עמידרור נובעים בין היתר מהיעדר מניעה ביטחונית. עוד התייחס לשלל הפרסומים ברשתות החברתיות בנוגע לזהותו ולאינטרס הציבורי המובהק בפרסום שמו. בנוסף, הוא טען כי "בהתחשב כי גם לשיטת המערער עצמו ספק אם תהיה מגיעה לפרסום שמו תוך מספר חודשים - אין מקום להותיר על כנו את איסור הפרסום, ומשכך, ניתן לפרסם את שמו".
בתגובה להחלטה על פרסום שמו של קמ"ן אוגדת עזה, נמסר ממועצת אוקטובר: "המשפחות מודות לבית המשפט העליון על החלטה ראויה וצודקת. עמידרור ניסה להסתיר את זהותו ולהמשיך בקריירה שלו כאילו לא אירע במשמרת שלו האסון הנורא ביותר בתולדות המדינה. הוא התעלם משורה ארוכה של אזהרות, בדגש על ניסיונות האזהרה של הנגדת ו'. ועדת החקירה הממלכתית שחייבת לקום מיד אחרי הבחירות תחקור גם אותו".
ב"תחקיר העל", שגיבשה הוועדה בראשות אלוף במיל' סמי תורג'מן, נכתב כי אוגדת עזה כשלה באי מימוש משימתה להגן למול האיום מרצועת עזה; בכך שלא קיימה תהליכי עומק לזיהוי השתנות האויב, לא פעלה לעיסוק מודיעיני ומבצעי מתמשך בתוכנית "חומת יריחו", באי-קיום הערכת מצב סדורה והעלאת מדרג ההתרעה נוכח המידע שהיה ברשותה בליל 7 באוקטובר; ובאי-נקיטת יוזמה לשינוי מצב הכוחות בגזרה, ובמוכנות המבצעית למול תרחישים שהגדירה כ"תרחישים מסוכנים".
לפני כחודש וחצי, בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירתו של עמידרור, נגד הליך התרת התחייבותו משירות קבע. בפסק הדין נקבע כי יש לאפשר את המשך ההליך לבחינת שחרורו מהצבא. לבקשת צה"ל הוסר צו איסור הפרסום שהוטל על ההליך.
ברקע להחלטה עמדו תחקירי צה"ל ובחינת ממצאי צוות המומחים הצבאיים לבחינת התחקירים, בראשות האלוף (במיל') סמי תורג'מן. בעקבות הבדיקה החליט הרמטכ"ל ב-23 בנובמבר 2025 כי שורת מפקדים בכירים נשאו באחריות פיקודית לאירועי 7 באוקטובר, וכי יש לנקוט בעניינם צעדים פיקודיים - כולל, כאמור, כלפי סא"ל עמידרור. לאחר גיבוש חוות דעת של סגן הרמטכ"ל, שהמליץ על התרת התחייבותו של הקצין, החל ההליך לבחינת סיום שירותו, אך מועד הדיונים נדחה שוב ושוב לבקשתו של הקצין.
בעתירתו הוא טען כי הדחתו "מפלה, בררנית ושרירותית", והתמקד בעיקר בכך שעצם הדחתו מצה"ל תוביל, לדבריו, לפגיעה בזכויותיו כמשרת קבע פורש.
הוא טען אז כי הוא "המפקד היחיד בצה"ל שמודח מהצבא, שמשלם מחיר של ממש בדמות אובדן זכויותיו בגין מחדלי הצבא והמדינה בכל הקשור למודיעין והתרעה מפני כוונות ארגון הטרור חמאס לפתוח במלחמה נגד מדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023, כשמפקדים בכירים ממנו סיימו את תפקידם והשתחררו מהצבא בלא שהודחו ומבלי שזכויותיהם נפגעו".
הוא גם התנער מאחריותו, הדגיש כי נכנס לתפקידו ארבעה חודשים בלבד לפני טבח 7 באוקטובר, ואף הוסיף ש"העז לחשוב על דרכים לאתגר את 'הקונספציה' שאחזה במודיעין הצה"לי בכל רמותיו, באשר לכוונות חמאס, שיטותיו ויכולותיו". בהמשך טען כי אין כל סמכות לרמטכ"ל או לסגנו לבצע הדחה שכזו, וזו נתונה רק לסמכותו של ראש אגף כוח אדם.
עמידרור גם העלה ספקות בנוגע לכשירות הוועדה שהתכנסה בעניין הדחתו. כאמור - כל טענותיו נדחו, וב-17 בספטמבר צה"ל פרסם כי הוחלט להתיר את התחייבותו משירות קבע.
