גורם בכיר המעורה בפרטים מעלה טענות קשות בנוגע לאופן שבו יושמו נהלי האבטחה בטיסות מאיחוד האמירויות לישראל, וזאת על רקע דיווח שלפיו ראש השב"כ, דוד זיני, התריע במשך חודשים שמעטפת האבטחה בטיסות מהאמירויות אינה מספקת מבחינתו.
ניסיון הפיגוע בטיסת FZ1073 מדובאי לישראל, שנמנע בזכות גבורת הנוסעים הישראלים, העלה לא מעט שאלות קשות שייחקרו כעת, כשהמרכזיות שבהן הן איך קרה שטייס מעומאן שובץ לטיסה שאמורה לנחות בישראל? מי אמור היה לוודא שדבר כזה לא יתרחש? ומהי למעשה חלוקת האחריות בין הגופים השונים בענף אבטחת התעופה בישראל?
(לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים)
לפי הגורם, הסכמי תעופה עם מדינות זרות כוללים נספח ביטחוני מפורט שכולל דרישות לבידוק הנוסעים והכבודה, אנשי הצוות, אבטחת המטוס והנוסעים, נתיבי הטיסה וסידורי האבטחה בשדה התעופה. לדבריו, הדרישות משתנות בהתאם לרמת האיום ולעיתים כוללות אמצעים ייחודיים לטיסות לישראל.
אלא שלטענתו, במקרה של איחוד האמירויות קיים חשש שהנהלים המיוחדים שסוכמו בין הצדדים לא נאכפו במלואם - ואף שהיו גורמים שהיו מודעים לכך. "אם אכן כך היה", טען הגורם, "היה מקום לעצור את הטיסות עד לתיקון הליקויים, או לכל הפחות לתגבר את האבטחה בהתאם להסכמות".
לדברי הגורם, האחריות אינה מוטלת על גורם אחד בלבד: משרד התחבורה אחראי על היבטים מרכזיים של הסכמי התעופה, בעוד ששב"כ מעורב בגיבוש הנספח הביטחוני ובאישור אנשי הצוות המוסכמים.
דברי הגורם מעלים שורה של שאלות שייצטרכו להיבדק: האם ההתרעות של השב"כ הועברו לגורמים האחראים? האם אותרו הפרות של הנהלים? ואם כן מדוע הטיסות לא הופסקו או שמעטפת האבטחה לא תוגברה?
לפי דיווח של חדשות קשת, בשבועות שקדמו לניסיון הפיגוע שלשום, התנהל ויכוח בין שב"כ לבין חברות התעופה הישראליות, אחרי שהארגון אסר עליהן לטוס לאמירויות בשל שיקולי אבטחה.
חשוב להבהיר: התרעותיו של זיני נגעו לטיסות הישראליות, שעל אבטחתן מופקד שב"כ. פליי דובאי היא חברת תעופה זרה, ולכן הפיקוח עליה אינו נמצא באחריות הישירה של השירות. לאורך השנים שב"כ מופקד על ההנחיה המקצועית של מערכי האבטחה בחברות התעופה הישראליות בחו"ל, בעוד שטיסות זרות הנכנסות לישראל כפופות למערך אחר של רישוי, פיקוח וביטחון.
עם זאת, ההתרעה של זיני מקבלת משמעות גם בעקבות האירוע הנוכחי. לפי גורמים המעורים בנושא, החשש שהעלה שב"כ נגע לרמת האבטחה בטיסות היוצאות מהאמירויות לישראל, כשבטיסות הזרות מעטפת האבטחה עשויה להיות מצומצמת אף יותר.
לא כל טייס זר נבדק
הגעת טיסה מסחרית זרה לישראל עוברת כמה שכבות של אישור ופיקוח. רשות התעופה האזרחית (רת"א) היא זו שמעניקה, בין היתר, היתרי הפעלה למובילים אוויריים זרים וקובעת את תנאי ההפעלה שלהם בישראל. אגף הפיקוח האווירי ברשות מבצע גם ביקורות בחברות זרות ובכלי טיס זרים שמגיעים לישראל, ומפקח על היבטים מקצועיים הנוגעים למפעילים ולעובדי טיס.
במקביל פועל במשרד התחבורה מרכז תפעול ביטחון התעופה, ASOC, שאחראי לבקרת נהלי הביטחון שנוגעים להגעת כלי טיס למרחב האווירי הישראלי ולמעבר בו. לפי משרד התחבורה, המרכז משמש נקודת תיאום בין גורמי הביטחון, התעופה האזרחית והממשלה, פועל 24 שעות ביממה ומטפל גם בבקשות להיתרי ביטחון לכניסת כלי טיס למרחב האווירי.
גם אנשי הצוות אינם "שקופים" למערכת. לרשויות התעופה קיימים מנגנוני רישוי ופיקוח על מפעילים ועובדי טיס, ורת"א מוסמכת לפקח ולאכוף את דיני הטיס ואת התנאים שנקבעו מכוחם. עם זאת, עצם קיומם של מנגנוני הרישוי אינו אומר שכל טייס זר שמפעיל טיסה מסחרית לישראל עובר לפני כל טיסה בדיקת רקע ביטחונית פרטנית בישראל. וזו בדיוק אחת השאלות המרכזיות שעולות כעת בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי.
בריאיון לרשת "פוקס ניוז" אמר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו שקיימות מגבלות שלפיהן לא ניתן להעסיק בטיסות לישראל טייסים ממדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. בהתייחסו לטייס המשנה העומאני אמר נתניהו שהוא עבר תהליך הקצנה איסלאמיסטית-רדיקלית ו"הצליח לעקוף" את הכללים. "ברור שהייתה כאן פרצה, ואנו מטפלים בכך", אמר נתניהו. אם אכן המגבלה שעליה דיבר נתניהו הייתה חלק מתנאי ההפעלה של פליי דובאי, הרי שהאירוע מעורר שאלה נוספת: לא מדוע לא היה מנגנון שאמור היה למנוע את שיבוצו של הטייס העומאני - אלא כיצד מנגנון שכבר היה קיים, לא מנע אותו בפועל?
מבקר המדינה כבר המליץ
בשב"כ לא הכחישו אמש שטייסים מעומאן וממדינות נוספות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים עימן כבר נחתו בעבר בישראל, וטענו שהיו הפרות חוזרות ונשנות של משרד התחבורה שלא מילא את תפקידו.
במשרד התחבורה דחו אמש בתוקף את ההאשמות: "שקר וכזב", מסרו בתגובה. "משרד התחבורה איננו אחראי על ביצוע בדיקות רקע של טייסים במדינות זרות ואיננו מחזיק בכלים מודיעיניים. סוגיית זהות טייס המשנה בטיסת פליי דובאי נמצאת בחקירה, ולפיכך לא נתייחס אליה עד להשלמת החקירה".
השאלות בנוגע לחלוקת האחריות בנושא אינן חדשות. כבר במאי 2024 פרסם מבקר המדינה דאז, מתניהו אנגלמן, דוח שעסק באבטחת התעופה הבינלאומית האזרחית מישראל ואליה. בחלק מהדוח שהותר לפרסום המליץ המבקר למל"ל לקיים עבודת מטה בשיתוף משרד התחבורה, משרד האוצר, רש"ת, שב"כ והמשטרה, ולבחון את אבטחת התעופה הבינלאומית בישראל "על כלל היבטיה" - לרבות התעופה הזרה הנכנסת למדינה. המבקר הצביע על כך שחלק מהחלטות הממשלה והקבינט המסדירות את התחום התקבלו עוד בשנות ה-70, קרא לבחון את הרלוונטיות שלהן, והמליץ להסדיר מחדש את האחריות ואת הקצאת המשאבים. המבקר פנה גם לראש הממשלה, לשרת התחבורה ולשר האוצר בבקשה לגבש מדיניות כוללת בתחום אבטחת התעופה.
