פרטיו של המאם אל-המאמי, טייס המשנה העומאני שניסה לרסק את טיסת פליי דובאי FZ1073 לישראל ביום רביעי האחרון, היו בידי הרשויות בישראל עוד לפני שהמטוס המריא. כך אישרה רשות המסים, שתחתיה פועל המלא"ן – מרכז לאומי לאבחון נתוני נוסעים, שאליו מועברים על פי החוק פרטי הנוסעים ואנשי הצוות לפני כל טיסה זרה שמגיעה לישראל.
אלא שלטענת גורמים בכירים, במשרד התחבורה לא שלפו ולא בדקו את נתוני אנשי הצוות שהגיעו בטיסות זרות לישראל במשך כשנתיים. המשמעות היא שהאירוע הנוכחי אינו בהכרח הפעם הראשונה שבה איש צוות ממדינה שאין לישראל יחסים דיפלומטיים עימה הגיע לישראל מבלי שהנתון הזה הוצף בפני הגורמים שאמורים לעסוק בבחינה הביטחונית של הטיסה.
במוקד הבדיקה בעקבות ניסיון הפיגוע נמצא אגף הביטחון במשרד התחבורה, שהאחריות הרשמית שלו כוללת, בין היתר, "אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות או מגיעות לישראל". תחת האגף פועל גם ממל”ת, מרכז המבצעים לאבטחת תעופה. בראש האגף עומד אברהם כהן, ולצדו סגן מנהל אגף הביטחון תמיר אורי. כעת עולה השאלה איפה נפל הכשל ומי אחראי להתעלמות ממידע קריטי שכזה, כמו זהות טייס החברה הזרה, שיכול לקבוע את גורל כלל הנוסעים בטיסה.
גורמים המעורים בפרטים טוענים שנתוני אנשי הצוות לא נמשכו מהמאגר לצורך בדיקה על ידי הגורם הרלוונטי במשרד התחבורה. כך, על אף שהמידע על אזרחותו של טייס המשנה היה חלק מהנתונים שהועברו לישראל, הוא לא הוביל לבדיקה נוספת בעניינו, כפי שנדרש היה כשמדובר בבעל אזרחות עומאנית.
בואינג 737 של פליי דובאי
(צילום: shutterstock / Cristi Mitu)
מנגנון העברת הפרטים נקבע בחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים, שאושר בכנסת ב-2023 ונכנס לתוקף באפריל אותה שנה. החוק הקים את המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (מלא"ן) והגדיר את השימושים שניתן לעשות במידע, ובהם מניעת טרור וסיכולו ואבטחת התעופה האזרחית.
החוק גם מגדיר חלוקת גישה בין הגופים השונים. משרד התחבורה, רשות המסים, רשות האוכלוסין ומשרד הבריאות רשאים לפנות למלא"ן ולבקש לבצע שאילתה או הערכה של מידע מהמאגר. גם השב"כ, המוסד והמשטרה רשאים להקים שלוחות של המאגר אצלם.
כשל נקודתי או בעיה במנגנון
חשוב להבחין בין עצם הגישה של גוף ביטחוני למאגר, לבין החובה לבצע בדיקה של רשימת הנוסעים והצוות. הכשל שנחשף כעת נוגע לא רק להימצאות המידע, אלא לאופן שבו הגופים השונים אמורים להשתמש בו. במסגרת הבדיקה יצטרכו הגורמים המעורבים לבחון את חלוקת העבודה בין משרד התחבורה, המלא"ן וגופי הביטחון, את ההנחיות שניתנו לבדיקת נתוני צוותי טיס, ואת היקף השימוש שנעשה במאגר מאז כניסת החוק לתוקף. הבדיקה תידרש לקבוע היכן נוצר הפער בין המידע שהועבר לישראל, לבין המידע שהגיע לגורם שהיה אמור לעשות בו שימוש, ואם מדובר בכשל נקודתי או בבעיה במנגנון הקיים. בהתאם לממצאים ייקבע גם אם די בתיקון הנהלים והבקרה בתוך הגופים הקיימים, או שנדרשת בחינה רחבה יותר של המנגנון, כפי שהמליץ כבר מבקר המדינה לשעבר מתניהו אנגלמן, בדוח שפירסם בנושא כבר ב-2024.
למרבה המזל, בזכות גבורת הקברניט ההודי והנוסעים הישראלים סוכל הפיגוע, אך הבדיקה צפויה לעסוק בכל "הנורות האדומות" שעלו לגבי טייס המשנה המחבל, ויכולות היו להתברר בקלות יחסית אם הנתונים לגביו היו נבדקים. כך למשל (ראו איור וידיעה משמאל) נחשף בסוף השבוע דבר הקצנתו הדתית-ג'יהאדיסטית של אל-המאמי, שהוביל ב-2024 להשעייתו מטיסה בחברה הקודמת שבה עבד, "עומאן אייר".
בנוסף תצטרך להיבחן השאלה מדוע לא דרש שב"כ לעצור טיסות מהאמירויות, על אף שראש השב"כ דוד זיני התריע במשך חודשים שמעטפת האבטחה בטיסות מהאמירויות אינה מספקת בעיניו. בשבועות שקדמו לאירוע אף התנהל ויכוח בין השב"כ לבין חברות התעופה הישראליות, לאחר שהארגון אסר עליהן לטוס לאמירויות בשל שיקולי אבטחה.
התרעותיו של זיני נגעו בראש ובראשונה לטיסות הישראליות, שעל אבטחתן מופקד השב"כ. "פליי דובאי" היא חברת תעופה זרה, ולכן הפיקוח עליה אינו נמצא באחריות הישירה של השירות. לאורך השנים השב"כ מופקד על ההנחיה המקצועית של מערכי האבטחה בחברות התעופה הישראליות בחו"ל, בעוד טיסות זרות הנכנסות לישראל כפופות למערך אחר של רישוי, פיקוח וביטחון.
עם זאת, ההתרעה של זיני מקבלת משמעות בעקבות האירוע הנוכחי. לפי גורמים המעורים בנושא, החשש שהעלה השב"כ נגע לרמת האבטחה בטיסות היוצאות מהאמירויות לישראל, כשבטיסות הזרות מעטפת האבטחה עשויה להיות מצומצמת אף יותר. ההערכה היא שמעטפת אבטחה מחמירה יותר הייתה עשויה, בסבירות גבוהה, לסכל גם אירוע מהסוג שהתרחש בטיסת "פליי דובאי". ועדיין, על אף האזהרות - זיני לא מצא לנכון לדרוש את עצירת הטיסות מהאמירויות.
משרד התחבורה: "פליי דובאי" הפרה את הכללים
כמו כן נראה שהתגלה גם כשל בשיתופי הפעולה בין חברות התעופה בעולם. שהרי אם הטייס אכן נפסל לטיסה בעומאן, מדוע לא התריעו מפניו? מדוע לא קיימת "רשימה שחורה" של טייסים שעברו הקצנה ויכולים לסכן את הנוסעים?
במשרד התחבורה ביקשו להדגיש שהמשרד אינו אחראי לביצוע בדיקות רקע מודיעיניות לטייסים זרים ואינו מחזיק בכלים המודיעיניים של גופי הביטחון. אלא שההגדרה הרשמית של המשרד מציירת תמונה מורכבת יותר. אגף הביטחון במשרד התחבורה אחראי על תחום אבטחת התעופה, ובין תפקידיו מוגדר במפורש "אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות/מגיעות לישראל". יש להבחין בין בדיקת רקע מודיעינית של אדם, שהיא אכן בתחום גופי הביטחון, לבין האבחון הביטחוני של טיסה זרה. משרד התחבורה לא בהכרח אמור להפעיל כלי מודיעיני ולחקור בעצמו כל טייס זר, אבל הוא כן מחזיק באחריות רשמית לאבחון הביטחוני של טיסות זרות. לכן השאלה במקרה הזה היא מי היה אמור לקחת את הנתון שהיה במערכות – במקרה זה את זהותו ואזרחותו של טייס המשנה – ולזהות שהוא אינו עומד בתנאים הרלוונטיים לטיסה לישראל.
אלא שבמשרד התחבורה הדגישו: “אנחנו לא יודעים את פרטי הטייסים. לא ידענו שיש טייס עומאני שם. יש התחייבות של ‘פליי דובאי’ שרק טייסים שמחזיקים דרכון של מדינה שלה יחסים דיפלומטים עולים על הטיסות. ‘פליי דובאי’ לא הייתה צריכה לעלות טייס מעומאן. היא הפרה את ההתחייבויות שלה למדינת ישראל. אנחנו לא גוף מודיעיני. גם אם היינו מקבלים רשימת אנשי צוות – אנחנו לא הגוף שאמור לבדוק את זה. אין לנו את הכלים לזה. יש גופי מודיעין שזה תפקידם ואף גוף מודיעיני לא הרים דגל לגבי איום מטייס”.
כעת יהיה צורך לבחון מחדש את ההנחיות והנהלים בישראל ואת האופן שבו הגופים השונים משתמשים במידע שמגיע אליהם. שאלה זו מקבלת משמעות נוספת לנוכח העובדה שמשרד התחבורה עצמו הוא אחד הגופים המעורבים בבדיקת האירוע. אם אגף הביטחון במשרד אחראי על האבחון הביטחוני של טיסות זרות, הרי שבמסגרת הבדיקה יצטרכו לבחון גם את התנהלותו של האגף ואת הממשק שלו עם גופי הביטחון ועם מערך נתוני הנוסעים. במקביל, שב"כ וגופי ביטחון נוספים יצטרכו לבדוק את חלקם ואת הממשק ביניהם לבין משרד התחבורה. מכאן עולה גם האפשרות לבחינה חיצונית, שתוכל לעבור על התנהלות כל הגופים המעורבים ולא להסתפק בכך שכל גוף יבדוק את עצמו.
בשורה התחתונה: צריך להתייחס לאירוע “פליי דובאי” כפיגוע שהצליח, ולהגדיר בדחיפות מחדש את חלוקת האחריות על בדיקה של אנשי צוות זרים שנוחתים בישראל – נושא שהיה מופקר לחלוטין. חברת “פליי דובאי” שהיא חברה ממשלתית אמירתית התחייבה בפני ממשלת ישראל שתעמוד בכל הכללים ותשלח אך ורק טייסים ממדינות שמקיימות קשרים דיפלומטיים עם ישראל. היא אמנם הפרה את ההתחייבויות שלה, אבל זה לא מסיר מהגופים הישראליים את האחריות לכשל. שרת התחבורה מירי רגב הטילה את האחריות על המוסד, אבל המוסד לא קיבל כלל את רשימת הטייסים וגם לא היה אמור לקבל אותה. הגוף היחיד בישראל שקיבל את הרשימה היה רשות המסים שבכלל מחפשת פושעים ומלביני הון, ולא מחבלים.
