סברשת הקשר של טנק לא אמורים לשאול אותך איך אתה מרגיש. יש הוראות, דיווחים, דברים שצריך לעשות עכשיו כדי להישאר בחיים. אור ברנדס, סטודנט לפסיכולוגיה ונהג טנק, מצליח להכניס לתוך המקום הזה גם שאלות אחרות. לתת לחברים שלו לדבר על מה שעובר עליהם, בזמן שהם עדיין עמוק בתוך הדבר עצמו. ב"בוקר טוב עזה", שביימו חנן ברנדס ומתן סקופסקי, ההקשבה הזאת הופכת למעשה שקשה להוריד ממנו את העיניים.
סרט קטן עם סיום מטלטל. "בוקר טוב עזה"
השם מרפרר כמובן ל"בוקר טוב, וייטנאם", שבו רובין וויליאמס האגדי גילם שדרן רדיו ששידר לחיילים והכניס קצת חיים לשגרת המלחמה באמצעות הומור פרוע וחיקויים. אצל ברנדס האולפן הוא טנק, והקהל גם משתתף בתוכנית. הוא פותח מעין פודקאסט מאולתר ברשת הקשר, בתנאים שאף מגיש עם אוזניות יקרות וכוס קפה ליד המיקרופון לא היה מעלה בדעתו. מתוך היוזמה הזאת צומח תיעוד אינטימי של אנשים שנדרשים להילחם, כשעוד לא הספיקו להבין מה קרה להם.
חלק מהלוחמים שרדו את מסיבת הנובה והתגייסו מיד אחר כך. המעבר הזה, מהימלטות על חייהם אל תוך טנק, כמעט בלתי נתפס. בשיחות עולים הרצון לנקום, הצורך בנחמה והתחושה שחייבים להציל את המולדת. לפעמים הכל מתקיים באותו אדם. יש כאן כאב שעדיין אין לו ניסוח מסודר, ובוודאי שאין לו פתרון.
כמעט התרגלנו לשמוע לוחמים מדברים בטלוויזיה. אנחנו כבר מכירים את השאלות, ולפעמים יכולים להשלים בעצמנו את התשובות. השיחות כאן מצליחות לחמוק מהאוטומט הזה. יש משמעות לכך שהאדם ששואל נמצא איתם בטנק, חולק איתם את הסכנה וימשיך להיות שם גם אחרי שהתשובה תיגמר. הקרבה הזאת מאפשרת וידויים שקשה לדמיין יוצאים באותה צורה מול מראיין מבחוץ, למשל בכתב מהטלוויזיה שמתלווה ללוחמים בשטח. הוא לא יצליח ליצור את האינטימיות הזו שיש בסרטים קטנים יותר.
והמלחמה, כמובן, לא מחכה שהשיחה תסתיים. מישהו מספר סיפור אימה, וברקע צריך לתפוס מחבל. הצמידות הזאת מטלטלת: הצופה עוד מנסה לעכל את מה ששמע, והאנשים שעל המסך כבר מוכרחים להמשיך למשימה הבאה. ברנדס, "העגלון", נוהג בטנק בקור רוח מרשים, ובאותו זמן מצליח להיות קשוב לסיפור חיים. קשה להבין מאיפה מוצאים את המקום הנפשי לעשות את שני הדברים יחד. ואז מגיע הסוף העצוב, שעוצר את הנשימה ומעניק לשיחות האלה משקל נוסף. בלי לחשוף אותו, אפשר לומר שהוא משאיר את הצופה עם כאב לב עצום שקשה להתאושש ממנו במשך כמה שעות. לפני הסרט יש אזהרת טריגר, ועדיין - שום דבר לא מכין אותך לסיום המטלטל.
