ישראלי, מה נותר לו בעולם שלא בדיוק מסמפט אותו? לפרגן לישראלים אחרים. אבל הנבחרת עושה בושות מול אירלנד, נתניהו עקף מזמן את פוטין בתור המותג הכי רעיל במערב וגל גדות חוטפת יירוט קריירה מכוון בידי המון זועם בטוויטר. נותרנו עם ינון קרייז, יליד רמת-גן, שבתפקיד מנכ"ל תאגיד מאטל החזיר את ברבי למעמד של מותג-על בזכות פצצה של סרט והולך להפוך לבוס הגדול של הוליווד כולה.
למי שהחמיץ את הניוז – בכל זאת, קורים דברים - קרייז מונה למנכ"ל של אולפני וורנר ופרמאונט המאוחדים: האיש שיחליט על גורלם של 'באטמן' ו'סופרמן', הסדרות של HBO והכיוון של מותגי 'שר הטבעות' ו'הארי פוטר'. מי שמינה אותו הוא דיוויד אליסון, ציוני נלהב ובנו של לארי אליסון, מעשירי תבל וידיד אישי של נתניהו. כלומר בדרג המנהלים של הוליווד, מצבנו מעולם לא היה טוב יותר והסוכנים של מארק רופאלו וחבייר ברדם לא צריכים להמתין לטלפון מהכיוון הזה. במקום, הם יכולים להתחיל לעבוד על 'נז"א באל-איי', שבה אולי יישבו על גגות העיר ויספרו איך "הציונים הרשעים" חיסלו את הקולנוע.
קח סיכון. קרייז
(אוראל כהן)
אלא שהמציאות מורכבת ורגישה יותר: מינויו של קרייז קרה במקביל להדחה לא שקטה של מנהלי וורנר, שניים בשם מייקל דה-לוקה ופאם אבדי. אליסון הבן, לפי דיווחים, שיגר אותם ללשכת האבטלה בשיחת טלפון רווית צעקות, חצי יממה אחרי שכוונתו לפטרם כבר דלפה לעיתונות. הטיימינג היה אידיאלי: השניים חתומים על השקעת עתק ב'דיגר', שהתגלה בתור הפלופ המסחרי הגדול בקריירה של טום קרוז. אלא שהרזומה שלהם מלא באור ירוק לסרטים מעולים ומצליחים רק אשתקד ('קרב רודף קרב', 'חוטאים' ו'שעת הנעלמים') ובעיקר הם סירבו לשכוח שני דברים: לקולנוע מגיע גם קהל שנקרא "מבוגרים" והוא ישמח שיתייחסו אליו בהתאם, ושכדאי לקחת סיכונים כי כשהם לא נכשלים אפשר לעשות היסטוריה.
נדמה שאליסון, שכמפיק העדיף את הטום קרוז שלו רץ ב'משימה בלתי אפשרית' או מטיס מפלצות אוויר ב'אהבה בשחקים', לא מונע מהעקרונות הנ"ל. לכן המשימה מונחת לפתחו של קרייז, שצריך לזכור שניווט מגה-אולפן זאת מלאכה עדינה יותר מניהול מפעל בובות, ותפקידה הוא לא רק לעשות כסף אלא גם לבנות תרבות, בוודאי אחרי מגה-מיזוג שגורם לתסיסה גדולה. ומי שחושב שהקשר היהודי-ישראלי-ציוני לא ישחק תפקיד במאבקי השליטה כנראה לא ראה מספיק סרטים.
