בכל הקשור לתקשורת המונים, חוק התפוקה השולית הפוחתת עובד בהיפוך: ככל ששקר או זיוף מופצים לאורך יותר זמן, אחיזתם גדלה. את זה גילה כבר גבלס, לפני 100 שנה. אך התנאי לכך הוא קיומם של בתי גידול חברתיים שהקולטנים שלהם בנויים לקלוט את המסר.
זהות פוליטית היא עניין של בית-גידול, יותר מכל דבר אחר. תבנית מנטלית ותמונת עולם, הנבנות מילדות ובית. אלה השורשים שבונים את מרכז עקומת הגאוס של ציר ההתפלגות בכל תווך פוליטי. ימין מול שמאל, ליברלים מול שמרנים, דתיים מול חילונים. לפני הכול זו סגסוגת שנצרפת בכור ההיתוך של הבית וסביבתו הקרובה – כנגד "האחרים" המאיימים עליו מעצם היותם אחרים. במינוח כלכלי, לבתי-גידול יש אלסטיות, או כושר הסתגלות, אם מעדיפים ביולוגיה. הם בנויים לתעל ולהצמיח שכבת הגנה נוספת על כל סתירה בוטה בין המסר למציאות, או על טראומה שיורדת לשורשים.
הזעזוע והטראומה של 73', שהביאו להתפטרותה של גולדה ולמהפך של 77', מחווירים למול הטראומה של השבעה באוקטובר ושלוש שנות המלחמה שאחריה. ועם כל עוצמת הזעזוע, ולמרות שהראיות לאחריות הממשלה וראשה ברורות ומוצקות בהרבה מאלו שהפילו את ממשלת גולדה – תמונת ה"אחרים" לא נראה שהשתנתה. בבתי הגידול לא ניכר שינוי משמעותי.
כדי לפורר את הקיבוע הזה, כדאי להסתכל על המקומות שבהם הדבר הצליח. את הסיסמה: "It's the economy, stupid" – נהוג לתרגם לעברית באופן מרוכך משהו. טיפש, נשמע מעליב יותר מטמבל. המקור האמריקאי שייך לג'יימס קארוול, האסטרטג של קלינטון בבחירות 1992. זו אחת מסיסמאות הבחירות היותר אפקטיביות בהיסטוריה של הפוליטיקה המודרנית. מה שהביא לדמוקרטים ניצחון, היה מיקוד עיקש בבעיות המחייה וחיי היום-יום באמריקה, במקום במדיניותה בעולם. הקמפיין התעלם כמעט לחלוטין מבוש, הנשיא המכהן, ומהפופולריות שלו לאחר מפלת סדאם בכווית, בפברואר 91'. הסיסמה חילחלה מעל להגנות בתי הגידול, ונגעה בעובדות חיים שעליהן אין הגנה מבית.
בפוליטיקה האמריקאית דברים כאלה אפשריים, כמסתבר. בפוליטיקה שלנו כנראה, הרבה פחות. מצד שני, לנו יש את צה"ל עם גיוס החובה - נכס שלאמריקאים אין. כור היתוך לאומי שפועל בתפוקה מלאה, כבר 78 שנים. הסגסוגות של כל בתי הגידול השונים, בסדיר ובמילואים, נמהלות למיקשה אחת בשערי הבסיסים, אפילו בימים אלה. רק שמחוצה להם פרוס קו הביצורים של השוויון בנטל. הדבר היחידי שעשוי להזיז משהו בקיבוע בתי הגידול, זו הסוגיה של גיוס חרדים. אלא שדווקא אופייה הבינארי של המחלוקת, עוזר לשמר אותה. לצה"ל חסרים כדבריו לפחות 12,000 חיילים, כאשר 60,000 בחורי ישיבות לא מתגייסים. מאיזה תרחיש ייחוס נגזר החוסר הזה? מלחמה בשבע חזיתות? או הנדרש לשחרור המילואים? היה כבר עשור אבוד, עם 12 אוגדות שנבנו אחרי 73'. כדאי שניזהר
מנגד, ברור לכל שצה"ל לא זקוק עכשיו ל-12,000 חיילים עם רבנים מעל מפקדים. קומיסרים בשחור דוגמת הצבא האדום, עם שירות בכפייה כמו בצבא הצאר. זה לא יהיה צה"ל שהכרנו. הגישה הבינארית, בסיסמאות הבחירות של האופוזיציה, הכל או לא כלום, גיוס או כלא, פירושה להילחם חזיתית בבית הגידול, במקום לעבוד מעל לראשו. זה לא יילך בשום ממשלה שתוקם. ואז מה? סגר צבאי על בני ברק? מול חוסר שוויון דרמטי בנטל, צריך להציב חוסר שוויון דרמטי בנכס. ולחזק את מתווה משרד הבטחון הקודם. בסוף זו אכן הכלכלה, טמבל. אילוץ שפועל על כל בתי הגידול, וזו נוסחה שהיה לה סיכוי.
בלי קשר לתוצאת הבחירות - לפנינו בידוד שכמותו לא חווינו. ארה"ב, בדרך להפנות לנו עורף. צריך לנקות שולחן. מחכות לנו מחלוקות רעות בהרבה, במורד הדרך.
