בזמן שנבחרת ישראל מתמודדת עם האפשרות שתרד לדרג ג' בליגת האומות, אחרי חלון חלש בו כבשה רק פעמיים והוציאה שתי נקודות מארבעה משחקים, מתברר כי רן בן-שמעון הפך במהלך הקדנציה שלו למאמן הלאומי שטס הכי הרבה פעמים לחו"ל לצורך פגישות עם לגיונרים באירופה ובארה"ב - שיחות שחלקן הגדול יכול היה להתקיים בזום.
עשרות אלפי דולרים הוצאו מקופת ההתאחדות לטובת מספר המוערך בעשרות נסיעות (הגבוה אי פעם בנבחרת, כך אישרו בהתאחדות) – כולל סיור בארה"ב, שלא התקיים בזמן המונדיאל, שבו שימש בן-שמעון כפרשן בארץ) – וכל זאת בזמן שבכירי ההתאחדות מלינים על קשיים כלכליים ומצב כספי רעוע בעקבות אירועי 7 באוקטובר. בהתאחדות אישרו את המידע ל"ידיעות אחרונות".
(Matthias Schrader, AP Photo/Matthias Schrader)
הפרטים הללו הם רק חלק מהתנאים יוצאי הדופן שבן-שמעון נהנה מהם, כאלו שאף מאמן נבחרת לא קיבל לפניו. בעוד מאמנים לאומיים קודמים נדרשו להוכיח את עצמם בחוזים קצרי טווח לשנתיים, בן-שמעון זכה לחוזה מובטח לארבע שנים, כאשר סעיף היציאה מהקדנציה הראשונה קבע כי רק תרחיש של סיום במקום הרביעי ומטה במוקדמות המונדיאל יאפשר להתאחדות להתיר את ההתקשרות עמו.
על פי נתוני רשם העמותות, עלות המעביד של בן-שמעון עומדת על כ-2.25 מיליון שקל (כ-1.6 מיליון שקל ברוטו בשנה) - נתון הגבוה ב-35 אחוז מזה של קודמו בתפקיד אלון חזן, והופך אותו למשתכר הבכיר ביותר מבין המאמנים הישראלים בנבחרת ב-15 השנים האחרונות, יותר מאלי גוטמן ואלישע לוי. ואם לא די בכך, דווקא לאחר התוצאות המאכזבות במוקדמות המונדיאל (מקום שלישי בבית), הוא קיבל על-פי חוזהו תוספת שכר חודשית של 10 אחוזים (כ-12 אלף שקל נוספים). לשם השוואה, בעידן בניון וחזן סיפקה הנבחרת 50 אחוזי הצלחה (לעומת 33 של בן-שמעון), עלתה לדרג הראשון בליגת האומות והגיעה לחצי גמר פלייאוף היורו - אך השניים שוחררו בתום שנתיים בלבד.
"מי שרוצה מוזמן לעתור"
התנהלות ההתאחדות לכדורגל סביב מינויו של רן בן-שמעון מעלה תהיות - במיוחד כשהתוצאות מסתכמות ב-16 אחוזי הצלחה בלבד בליגת האומות.
מיד לאחר שברק בכר הודיע ליו"ר ההתאחדות, שינו זוארץ, כי הוא דוחה את ההצעה לאמן את הנבחרת, הוזעק ארצה בן-שמעון, שאימן אז בליגה הקפריסאית. בתום שיחה קצרה הוחלט על מינויו כמחליפו של חזן. אלא שהליך בזק זה עקף לחלוטין את המלצות ועדת דודי כהן (לשעבר מפכ"ל המשטרה). הוועדה, שהוקמה במטרה לייצר הליכים מקצועיים בכדורגל הישראלי, קבעה כי מינוי מאמן לאומי חייב לעבור דרך ועדת איתור ייעודית הכוללת בין היתר שחקן ומאמן עבר, להגיש מצגות ותוכניות עבודה ארוכות טווח ולראיין מספר מועמדים כדי להבטיח הליך נקי מזיקות פוליטיות.
בעבר יושמו ההמלצות הללו הלכה למעשה והפכו לנוהג מחייב: בתקופת עופר עיני מונתה ועדה מקצועית רחבה (בהשתתפות חיים רביבו, צביקה רוזן, תמיר גילת ומשה דמאיו), שראיינה מועמדים רבים - ובהם גיא לוזון, אלי אוחנה ובן-שמעון עצמו - עד לבחירתו של אלישע לוי. גם בתקופת אורן חסון הוקמה ועדה בראשות זוארץ, שהובילה למינוי אנדי הרצוג, וילי רוטנשטיינר, בניון וחזן. הפעם, לעומת זאת, דילגו על ההליך והמינוי נסגר בהחלטה מהירה של זוארץ וסגנו מורן מאירי, שהובאה לאישור פורמלי במזכירות ובוועדה המקצועית.
את התמונה משלימים דיווחים מהמסע האחרון, לפיהם שיחק המאמן הלאומי פאדל בשעות הפנאי עם מקבלי החלטות בכירים בהתאחדות - אותם גורמים שאמורים לבחון את תפקודו בצורה אובייקטיבית ולחרוץ את גורלו המקצועי.
מההתאחדות נמסר בתגובה: "מאז מונתה ההנהלה החדשה ב-2022 פועלת תחתיה ועדה מקצועית הכוללת מספר גדול יותר של חברים, בהם מאמן עבר (דרור קשטן ז"ל שהוחלף באלישע לוי יבדל"א), אלי דריקס, שי אהרון ונציגי הנהלה. סמכותה להמליץ על מינוי מאמנים, והמלצתה על בן-שמעון אושרה פה אחד במזכירות ב-23 במאי 2024. אין שום חובה תקנונית להקים ועדת איתור, ומי שרוצה מוזמן לעתור בנושא לכל גורם שיבחר".
