כשסגלית (גת) סלמיניס פתחה את הלפטופ שלה בשלהי קיץ 2025 ידיה רעדו. סלמיניס, מרפאה בעיסוק ומרצה באקדמיה, רגילה לכתוב מאמרים ולבדוק עבודות, אבל למשימה הזו היא נערכה במשך שנה.
"תהליך העיבוד של עבודתה של כרמל גת ז"ל, אחיינית שלי, למאמר שהתפרסם לאחרונה החל כשנה לאחר מותה, לקח לי זמן עד שהייתי מסוגלת לגעת בחומרים האלה, אך יחד עם זאת היה לי ברור שזה חייב לצאת לאור", מתארת סלמיניס.
באוגוסט 2023 כרמל הייתה בסוף השנה הראשונה שלה בתואר שני בריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים. כחלק מלימודיה היא הגישה למנחה שלה, ד"ר נירית לבנון-ארז, סקירת ספרות שמתארת מגוון תוכניות של השכלה נתמכת למתמודדי נפש בלימודי על-תיכוניים. פחות משלושה חודשים לאחר מכן כרמל נחטפה מקיבוץ בארי וכעבור פחות משנה נרצחה בשבי חמאס ב-29 באוגוסט 2024.
"להעצים את האור"
בעיבוד המאמר הקפידו סלמיניס, וד"ר לבנון-ארז, להישאר נאמנות ככל האפשר למילותיה של כרמל, למקורות שבחרה לסקור, ולרעיונות שביקשה להדגיש, מתוך מטרה לשמר את קולה המקצועי הייחודי. "מטרתה של כרמל הייתה להנגיש את הידע הזה בהמשך לימודיה לקהילת השיקום בבריאות הנפש", הן סיפרו.
בעבודתה הציגה כרמל ממצאים ולפיהם תכניות השכלה נתמכת תורמות משמעותית לשיפור ברווחה הנפשית, בביטחון העצמי ובהשתתפות החברתית של המטופלים, ומעלות את שיעורי ההתמדה בלימודים והשתלבותם העתידית בתעסוקה. בסיום המאמר הן קוראות לקהילת הריפוי בעיסוק להרחיב את מעורבותה בתחום, ומבטיחות כי מורשתה של כרמל, המשקפת מחויבות לקידום תקווה עבור מתמודדי נפש, תמשיך להוות השראה למטפלים ולאנשי שיקום.
"כמי שבעצמה יצרה פרויקט במסגרת התואר השני בריפוי בעיסוק, ומודעת לתהליך העבודה המורכב הרגשתי את הצורך להנגיש את מה שכרמל התחילה", משתפת סלמיניס. "מכיוון שד"ר לבנון-ארז הייתה גם המנחה שלי היה כל כך טבעי שנעבוד על זה יחד. העבודה המשותפת עם החומרים שכרמל השאירה לנו, לוותה בהתמודדות עם רגשות מורכבים של געגועים ושאלות של מה היא הייתה אומרת על משפט זה או אחר עכשיו? אילו מילים הייתה בוחרת? שאלות אלה רק הדגישו את ההחמצה שהיא הייתה צריכה לחזור ולהמשיך את הפרויקט בעצמה. יחד עם זאת ככל שהתקדמנו והעמקנו בכתיבה הייתה ברורה גם החשיבות של פרסום הדברים וההזדמנות להמשיך ולהפיץ את האור שכרמל עצמה התחילה".
כרמל גת ז"ל
"המלאך השומר"
סלמיניס הייתה בת 15 כשכרמל הפכה אותה לדודה, התואר שהיא הכי מתגאה בו מאז ועד היום. ברבות השנים כרמל גם הלכה בדרכה של סגלית ונהייתה מרפאה בעיסוק. "תחושת ההחמצה היא עצומה, אך מתוך החושך הזה מצאנו דרך להעצים את האור שכרמל השאירה אחריה", הן משתפות. כעת עבודתה פורסמה בכתב העת הישראלי לריפוי בעיסוק (IJOT) מאמר מקצועי חדש המבוסס על עבודתה האקדמית האחרונה והוא ישולב החל מהשנה האקדמית בתכנית הלימודים בריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית. בהקדמה למאמר צוין כי האחים נעם ועלמה אור, שהיו בני 15 ו-12 בהתאמה ברגע חטיפתם והיו יחד עם כרמל בשבי שיתפו כי היא הייתה עבורם "המלאך השומר".
לדברי סלמיניס, "כבר מילדות בלט אצל כרמלי החיוך הגדול, הלב הרחב והעיניים הסקרניות לאופקים רחבים. גם בבגרותה היא קראה המון במגוון ז'אנרים, שמעה פודקסטים, אהבה מוזיקה ומסיבות וידעה לשלוח לאהוביה שירים שמתאימים בדיוק להם. בכל תחנות חייה אספה חברות וחברים אהובים שהקשר עם כל אחת ואחד מהם היה ייחודי ומשמעותי. היא ידעה להביא לדיאלוג המשותף ביניהם את נקודת הראות הייחודית שלה מטובלת בחריפות, בשנינות בדיוק החשיבה בצלילה לעומק לצד הומור קלילות וענווה. זה היה חלק מהקסם שלה".
כאשר כרמל החליטה ללמוד ריפוי בעיסוק, הרוויחה אותה דודתה גם כקולגה למקצוע. "כרמל בחרה במקצוע מתוך הבנה שבמקצוע שלנו הראייה היא הוליסטית ומתייחסת לאדם, לסביבתו ולעיסוקים המשמעותיים בחייו", מסברה דודתה של כרמל. "היא ידעה לזהות מתוך סקרנות ועניין מי זקוקה או זקוק לתמיכה, להושטת יד, לאוזן קשבת. הייתה לה היכולת לתת תחושה של שותפות, של חמלה, ונטיעת תקווה למציאות טובה יותר, גם לנשים ואנשים הקרובים לה וגם למטופליה".
