על אובדן הבתולים
פְּעוּלוֹת הָחֲיִים אֵינָן כֹּה רַבּוֹת. לְהִיכָּנֵס, לַצֵאת, לַחְמוֹק בְּשֶקֶט, לַחֲצוֹת אֶת גֶּשֶר הָאֲנָחוֹת. וּכְּשֶחִילָלְתָ אוֹתִי, רָאִיתִי בַּחִילוּל הַזֶה פְּעוּלָה. זֶה קָרָה בְּוֶנֶצְיָה; זֶה גָרַם לְמֵיתְרֵי הַקוֹל לְהִתְנַפֵּחַ. תַּרְתִי אֶת וֶנֶצְיָה, מִתַחַת וּמֵעַל לַגְשָרִים, בְּרַעַש גָּדוֹל, אֲבָל נֶעֱלַמְתָ. יוֹתֵר מְאֻחָר בְּאוֹתוֹ יוֹם טִלְפַּנְתִי לְאָחִיךָ. מַה קָרָה לָקוֹל שֶלָךְ? הוּא אָמַר.
על הליכה אחורה
אִמִי אָסְרָה עָלֵינוּ לָלֶכֶת אָחוֹרָה. כָּכָה הוֹלְכִים הַמֵתִים, הָיְתָה אוֹמֶרֶת. מֵאֵיפֹה קִִיבְּלָה אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶה? אוּלַי מִתִרְגוּם גָרוּעַ. אַחֲרֵי הַכּוֹל, הַמֵתִים אֵינָם הוֹלְכִים אָחוֹרָה, אֲבָל הֵם הוֹלְכִים מֵאֲחוֹרֵינוּ. אֵין לָהֶם רֵיאוֹת וְהֵם לֹא יְכוֹלִים לְהַשְמִיע קוֹלּ, אֲבָל הָיוּ שְמֵחִים אִילוּ הִסְתוֹבַבְנוּ אֲלֵיהֶם. הֵם קָרְבָּנוֹת שֶל אַהֲבָה, רַבִּים מֵהֶם.
על שרלוט
מִיס בְּרוֹנְטֶה וְמִיס אֶמִילִי וְמִיס אַן הִנִיחוּ אַחֲרֵי הַתְפִילוֹת אֶת מְלֶאכֶת הַתְפִירָה שֶלָהֶן וְצָעְדוּ שְלֹשְתָן, בָּזוֹ אֲחַר זוֹ, מִסָבִיב לַשֻלְחָן בַּסַלוֹן עַד הַשָעָה אַחַת עֶשְֹרֶה. מִיס אֶמִילִי צָעְדָה כָּל זְמַן שֶיָכְלָה, וּכְשֶהִיא מֵתָה, מִיס אַן וְמִיס בְּרוֹנְטֶה הִמְשִיכוּ בְּכָךְ - וְעַכְשָיו כּוֹאֵב לִי הַלֵב לִשְמֹעַ אֶת מִיס בְּרוֹנְטֶה צוֹעֶדֶת, צוֹעֶדֶת לְבַדָה.
על תיקון
קַפְקָא אָהַב לְכַוֵן אֶת הַשָעוֹן שֶלוֹ שָעָה וָחֵצִי קָדִימָה. פֶלִיצְיָה הִמְשִיכָה לְכַוֵן אוֹתוֹ לַשָעָה הַנְכוֹנָה. לַמְרוֹת זֹאת, בְּמֶשֶך חָמֵש שָנִים הֵם כִּמְעַט הִתְחַתְנוּ. הוּא עָרַך רְשִימָה שֶל טִיעוּנִים בְּעַד וְנֶגֶד הַנִישוּאִים, כּוֹלֵל חֹסֶר הַיְכֹלֶת לָשֵאת אֶת הַטְרָדוֹת שֶהֵסֵבוּ לוֹ חָיָיו שֶלוֹ (בְּעַד) וְאֶת מַרְאֶה כֻּתוֹנוֹת הַלַיְלָה שֶהוּנְחוּ עַל מִיטוֹת הוֹרָיו בְּשָעָה 10.30 (נֶגֶד). דִּימוּם הִצִיל אוֹתוֹ. כְּשֶהָרוֹפְאִים בַּסַנָטוֹרִיוּם הִמְלִיצוּ לוֹ לֹא לְדַבֵּר, הוּא כִּיסָה אֶת הָרִצְפָּה כּוּלָה בְּמִשְפְּטֵי זְכוּכִית. לְפֶלִיצְיָה, נֶאמָר בְּאֶחָד מֵהֶם, נוֹתַר יוֹתֵר מִדַּי עֵירוֹם.
(השירים מתוך 'שיחות קצרות', 2015)
