שעות ספורות לפני שג'ו ביידן הודיע על פרישה מהמרוץ לנשיאות ב-2024, ארון סורקין פירסם מאמר ב'ניו יורק טיימס' והציע לדמוקרטים להחליף אותו ב...מיט רומני, הרפובליקני שהפסיד לברק אובמה ב-2012. כך, כתב סורקין, יתאחד רוב אמריקאי גדול נגד דונלד טראמפ ויציל את אמריקה. זה היה מאמר מדהים מהרבה בחינות, אבל בעיקר כיוון שסורקין באמת האמין בו. אולי כי בסדרה 'הבית הלבן', עליה גדל דור שלם של ליברלים, הרפובליקנים היו כמו מיט רומני.
האמת היא שלא הוגן לסנוט בסורקין, וגם די מעציב. הוא כנראה היוצר ההוליוודי הבכיר היחיד שעדיין רואה מחויבות להשתמש במגפון שלו כדי לעסוק בפוליטיקה האמריקאית, והוא כמובן כישרון כתיבה נדיר. אבל בשנת 2026, כשכל הדברים שסורקין מאמין בהם כל כך נכנעו בלי מאבק לאוטוקרט מ-Temu, הדיאלוגים המושלמים שהוא כותב כבר לא מדברים כמעט לאיש. לכן הבעיה הגדולה של 'החשבון החברתי', הסרט החדש של סורקין, היא לא שהוא נזקק לבמאי טוב יותר, אלא שהוא לא רלוונטי. הוא מזהיר מפני סוסים שברחו מזמן מהאורווה והדמויות במרכזו - עיתונאי מצוין ומדליפה אמיצה - לא שינו דבר במציאות ביצת הרעל של מארק צוקרברג או אילון מאסק.
מציאות אלטרנטיבית. 'החשבון החברתי'
זה לא רק סורקין, כל היצירות ההוליוודיות שחגגו את הדמוקרטיה האמריקאית המפוארת והתקשורת החופשית שלה, נראות עכשיו כמו מדע בדיוני. ההבדל הוא שבמקום שסורקין ישתמש בכישרון שלו כדי לדבר על אמריקה כפי שהיא היום, הוא מתעקש להמשיך לספר לעצמו על אמריקה כפי שהוא מאמין בה: דמוקרטיה מפוארת, עם מוסדות חזקים מהרוח ושליחי ציבור משתי המפלגות שהם אנשים אצילים, ליבם במקום הנכון והם גם שנונים ומצחיקים.
באחד מראיונות הקידום ל'חשבון החברתי' סורקין אמר שהוא חושב שאפשר יהיה לתקן את המוסדות הדמוקרטיים - אלה שקרסו במבחן הגדול הראשון שלהם - די מהר אחרי שטראמפ יילך. כמו עוד אנשי מרכז-שמאל ליברלים, סורקין עדיין מאמין שטראמפ הוא רק סטייה מהמסלול, פריחה מגרדת במיוחד שבסוף תיעלם ואיתה כל הרע שהביאה. אבל זה לא נכון: ייקח עשרות שנים לתקן את זה. לכן, ועד להודעה חדשה, מי שרוצה ליהנות מסורקיניזם משובח, עדיף שיראה את 'מאניבול', ויתרחק מסיפורים שמאמינים באמריקה שלא קיימת.
