בזמן שהטרור הפלסטיני נמצא בירידה משמעותית, במערכת הביטחון מצביעים בדאגה עמוקה על מגמה הפוכה ומסוכנת - זינוק חד ומתמשך באירועי הפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון.
"לא מדובר בקומץ, ומי שאומר שזה קומץ פשוט לא רוצה לפתור את הבעיה בדיוק כמו מי שטוען שכל ההתיישבות כזו", אומר גורם במערכת הביטחון, ומוסיף כי "אנחנו מדברים על גרעין קשה של כ-300 עד 500 נערים שהם גידולי פרא ממש". על פי נתוני מערכת הביטחון שנחשפים כאן לראשונה, מתחילת המלחמה חלה עלייה דרמטית בהיקף התקריות (ראו טבלה).
(צילום מסך)
בעוד שב-2025 היו כ-800 אירועים, נכון לתחילת אוקטובר, נשבר שיא שלילי חדש עם יותר מ-950 אירועים. במערכת הביטחון מצביעים על נקודת מפנה חדה שהייתה החל מ-28 בפברואר, עם תחילת מבצע "שאגת הארי", אז נרשמה קפיצה נוספת במספר האירועים ובחומרתם.
חינוך, ענישה והסברה
"מדובר בעבריינים לכל דבר, גידולי פרא ששורפים בתים על יושביהם", אומר הגורם הביטחוני. "אם בעבר הם היו מתרצים את המעשים שלהם כתגובה לפיגועים מעין פעולות 'תג מחיר', היום ה'מוד' השתנה לחלוטין - מדובר כבר בפלישות יזומות שנועדו לבצע גירוש". לדברי גורמים צבאיים, אותם פורעים פועלים בניגוד מוחלט לדירקטיבה של הדרג המדיני, ומקימים מאחזים בלתי חוקיים בתוך שטחי A ו-B. נזכיר כי בחודש שעבר נחשף ב”ידיעות אחרונות” ההוראה שהעביר נתניהו לפינוי של כל המאחזים בשטחי A ו-B. חמור מכך, במערכת הביטחון מותחים ביקורת נוקבת על הגיבוי הפוליטי לו זוכים הפורעים "ישנם חברי כנסת ושרים שבאים לבקר בשטחים בלתי חוקיים ומעניקים להם גיבוי מלא".
בצה"ל מדגישים כי הקושי המרכזי בטיפול בתופעה נובע מההבדל הדרמטי בארגז הכלים המוקצה לכוחות. "חשוב להבין את השטח - מול מחבלים פלסטינים עובדים בכל הכלים, מ-16-M ועד 16-F, ואוספים מודיעין עמוק. לעומת זאת, על 'צד כחול' אסור לצה"ל לאסוף מודיעין, וארגז הכלים שעומד לרשותנו מצומצם בהרבה". כך מסביר הגורם הביטחוני.
למרות המגבלות הללו, במערכת הביטחון מבהירים כי הם ממצים עד תום את הכלים שעומדים לרשותם אך על מנת לפתור את התופעה, יש לפעול במספר מישורים - במישור הכלכלי והמשפטי מופעלות תקנות שונות, כמו "תקנה 60" לחילוט רכבים, תקנות השבה והטלת קנסות כספיים על פינויים המוטלים על בעלי המאחזים. מישורים נוספים הם חינוך, ענישה והסברה. עם זאת, במערכת הביטחון מדגישים כי נדרש להרחיב את הכלים הללו, להביא עוד צווים לחילוט רכבים ולסגור מעגל משפטי.
חלק מרכזי בבעיה נוגע למיצוי הדין עם העצורים במערכה האכיפתית. בגופי הביטחון מותחים ביקורת גם על מערכת המשפט "יש שופטים שלא מבינים את גודל האירוע ומשחררים פורעים שביצעו עבירות חמורות של תקיפת כוחות ביטחון או הפרת צו, ומנגד יש שופטים שכן מטפלים ביד קשה".
ראשי רשויות בעייתיים
בצה"ל קוראים להקצאת כוחות ייעודיים נוספים לטיפול במשימה המורכבת הזו, ובמקביל מסבירים כי בשב"כ עושים כעת שימוש בכלים שלא היו בעבר. "ראש השב"כ פועל בצורה מאוד יצירתית והוא מביא לסיכולים מאוד יפים דברים שלא היו פה קודם שאי אפשר לפרט", אומרים גורמים צבאיים, אך במקביל מעלים תהייה נוקבת לגבי מימון התופעה, ופונים למערכת המשפט: "אותם נערים פראי אדם מגייסים כספים, למה זה לא מוגדר כגיוס תרומות בלתי חוקי?". בצה"ל גם היו רוצים לראות יותר גינויים מצד ראשי המועצות ובכירי ההתיישבות "יש שני ראשי מועצות שלא מפחדים מכלום ואומרים את הדברים בצורה אמיתית אבל איפה כל השאר, כשהם צריכים דברים מהצבא שומעים אותם בקול חזק הם יודעים להשפיע ולהרים קול". כך מסבירים גורמי ביטחון.
בנוגע לסוגיית המעצרים המנהליים, מבהיר גורם ביטחוני בכיר: "אני לא נכנס לשאלה אם זה טוב או לא. יש הנחיות ואנחנו פועלים לפי ההנחיות. אבל בשטח, התחושה כרגע היא שאותם נערים מרגישים בלתי פגיעים". אותו גורם מסביר גם כי "נעשו ניסיונות לשלול גם את צווי המעצר המנהליים, אך הדבר לא קרה בסופו של דבר למרות לחצים כבדים"
במערכת הביטחון מזהירים כי המחיר האמיתי של הפשיעה הלאומנית עלול להיות כבד בהרבה ולהוביל לפגיעה אסטרטגית חמורה במדינת ישראל ובהתיישבות כולה. "בגלל הפעולות שהם עושים, אנחנו עלולים לאבד את כל ההישגים הביטחוניים שהגענו אליהם. מעבר לכך, אנחנו מאבדים נכסים יקרים - בארה"ב יש קולות שלא נשמעו בעבר נגד ישראל, וצצים כעת בגלל הדברים הללו.
“למעשה, בגלל הבעיות שמייצרת הפשיעה הלאומנית בארה"ב, עלולה ההתיישבות לאבד נכסים שכבר יש וכאלו שבנתה במהלך השנים האחרונות ושינו את פניו של השטח בשל לחץ אמריקאי משמעותי. זה אירוע שעלול להגיע ויש גורמים שונים שלא מבינים את זה".
