אחרי חודשים של מחלוקת, וכמעט שנה אחרי שהממשלה פעלה להעביר כספים לרשתות החרדיות שאינן מלמדות לימודי ליבה, בג"ץ פסק אמש בצורה ברורה.
בג"ץ החליט לאמץ את המתווה שגיבשה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמשנה שלה אביטל סומפולינסקי לשחרור הכספים שהוקפאו לרשתות החינוך החרדיות. המתווה נוגע ל-98 מיליון שקלים שיועדו לשנת הלימודים הקודמת ועוכבו בצו ביניים. לפי המתווה, מוסדות שלא עמדו במלוא הדרישות ללימודי ליבה יקבלו סכום מופחת או שלא יקבלו כספים כלל.
בית ספר חרדי
(עוז מועלם)
השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ הורו לבטל את צו הביניים ולשחרר את הכספים "לפי המתווה הנ"ל בלבד", לאחר שלא הוגשה התנגדות למתווה מצד מי מהצדדים. לפי המתווה, הכספים ישוחררו רק לשנת 2025 ורק למוסדות שמלמדים ליבה בשיעור של יותר מ-75% מהנחיות משרד החינוך.
לפי המתווה שהגישה היועמ"שית באוגוסט ואושר אתמול, הכספים ישוחררו רק בגין מוסדות שנמצא כי בשנת הלימודים תשפ"ה עמדו בעיקר דרישות לימודי הליבה. היועמ"שית קבעה כי לצורך הבדיקה ייבחנו חמישה מקצועות מרכזיים בלבד - תנ"ך, עברית, אנגלית, מתמטיקה ומדעים. בנוסף, לא ישוחררו כספים המיועדים ל-31 מוסדות שבהם מצא משרד החינוך כי מקצוע ליבה שלם אינו נלמד בכל שכבות הגיל.
היועמ"שית הדגישה כי מדובר במתווה נקודתי ורטרוספקטיבי לשנת תשפ"ה בלבד, שאינו מכריע בשאלות רחבות יותר הנוגעות לחובת לימודי הליבה, להכשרת המורים, למבחני מדידה והערכה ולשיטת הפיקוח על הרשתות. סוגיות אלה יתבררו בעתירה בהמשך. העתירות, שהוגשו בין היתר בידי ח"כ נעמה לזימי ומפלגת הדמוקרטים, ח"כים מיש עתיד, ועמותת חדו"ש, כוונו נגד החלטת ועדת הכספים מדצמבר 2025 לאשר העברות תקציביות לרשתות החינוך החרדיות ערב סיום שנת התקציב. העותרים טענו כי מוסדות רבים ברשתות אינם מקיימים את חובות לימודי הליבה, ולכן אין הצדקה להעברת תקציבי מדינה נוספים.
