המספרים המפלצתיים שעלולים לרסק את הכלכלה הישראלית ב-2050: המדינה צועדת לקראת תמורה דמוגרפית חסרת תקדים, בעלת השלכות מאקרו-כלכליות מרחיקות לכת על עתיד המשק, עד כדי סיכון של גירעונות ענק בתקציב. חובות עתק שעלולים להביא למצב שבחברות עסקיות מכונה "חדלות פירעון" - מצב משפטי וכלכלי שמוגדר ככזה שבו "חברה או עסק אינם מסוגלים עוד לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות".
הנתונים שמוצגים בכתבה זו, והתחזית הכלכלית הרשמית שמבוססת עליהם, צפויים להיות רלוונטיים כל עוד לא יחול שינוי מהותי במדיניות כלפי החברה החרדית.
הנתונים
בעוד ארבע שנים יהיו יותר תלמידים חרדים בכיתה א' מאשר בחינוך הממלכתי-ערבי, ובעוד פחות מ-40 שנה ייתכן שיעמוד בראש ממשלת ישראל ראש ממשלה חרדי - כיוון שכמעט כל ישראלי שלישי יהיה חרדי. זאת, בין היתר, לנוכח שיעורי הפריון הגבוהים בחברה החרדית, לעומת שיעורי הפריון הנמוכים יותר בקרב יהודים שאינם חרדים ובקרב ערבים.
על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, בסוף 2025 חיו בישראל 1,452,350 חרדים, המהווים 14.3% מהאוכלוסייה - כלומר כיום אחד מכל שבעה ישראלים הוא חרדי. עד 2030 שיעור החרדים צפוי לעלות במעט לכ-16%. באותה השנה, כך על פי מחקר שפרסמו ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, יהיה מספר החרדים מתחת לגיל 20 כמיליון נפש, ושיעורם מכלל שכבת הגיל הזאת יהיה 25%.
ב-2045 צפוי שיעור האוכלוסייה החרדית להיות כ-22% מכלל האוכלוסייה בישראל וכ-28% מהאוכלוסייה היהודית, וב-2065 הוא צפוי להיות כ-32% מכלל האוכלוסייה וכ-40% מהאוכלוסייה היהודית.
אז מה הסיבה לזינוק במספר החרדים בישראל? בדוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שפורסם ב-2017, העריכו המומחים כי שיעור הפריון בקרב יהודים ואחרים שאינם חרדים ובקרב ערבים בשנת 2030 יעמוד על 2.7 ילדים לאישה. לעומת זאת, שיעור הפריון בקרב החרדים בעוד כארבע שנים הוערך באותו דוח ב-6.5 ילדים לאישה.
ב-2060 העריכו בלמ"ס כי שיעור הפריון יהיה במגמת ירידה. עם זאת, בעוד שבקרב יהודים שאינם חרדים ובקרב ערבים הוא צפוי לעמוד על 2.3 עד 2.4 ילדים לאישה, בקרב החרדים הוא צפוי להגיע ל-5.4 ילדים לאישה.
חשוב לציין כי יש תחזית שפורסמה ב-2017, אבל ההערכות של השנה-עד שנתיים האחרונות מצד כלכלנים בכירים, הן כי מדובר בתחזית נכונה. וכי בשל מחסור בנתונים לא ניתן היה להעריך את המעברים בין קבוצות האוכלוסייה. לכן, מעברים כאלה לא הובאו בחשבון בחישובי התחזית.
ההשלכות
השפעת השינויים הדמוגרפיים צפויה להתרחב גם לגילי העבודה. לפי הערכות, חלקם של היהודים ואחרים שאינם חרדים צפוי להצטמצם לכמחצית מכוח העבודה ב-2065. נתון זה דרמטי: לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, עד שנת 2015 היה שיעור הגברים החרדים העובדים בעלייה, אך מאז נעצרה המגמה - ובמשך עשור נע הנתון סביב כ-52% (לעומת יותר מ-80% בקרב הנשים החרדיות). נתון נוסף: גובה ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים הוא 56% בלבד מגובה ההכנסה הממוצעת של עובדים יהודים לא-חרדים.
המשמעות של כל הנתונים הללו ברורה: אם לא יהיה שינוי מהותי מיידי בשיעור העובדים במגזר החרדי, בעיקר הגברים, כאשר רוב החרדים ימשיכו לא להתגייס לצה"ל ויכבידו כל על שאר האוכלוסייה, ובבתי הספר החרדיים ימעטו בלימודי ליבה, ההפסד למשק הישראלי יגיע ב-2050 לכרבע טריליון שקל בשנה. כ-250,000,000,000. זאת לא טעות הקלדה.
דוגמה אחת בודדת לכך היא מצב הגיוס. כבר היום - לפי בנק ישראל ומשרד האוצר - העלות של אי גיוס החרדים תעלה למשק ב-2050 כ-25 מיליארד שקל בשנה.
המדינה, פשוטו כמשמעו, אינה יכולה להמשיך ולשאת את התשלומים הקבועים שמקבלת משפחה חרדית ממוצעת.
לישראל, חשוב לציין, יש גם אתגר בחברה הערבית. הם נעוצים בשיעור תעסוקה נמוך יחסית בקרב נשים. עם זאת, בחברה הערבית ניכר גם רצון להשתפר ולהשתלב: שיעור הזכאות לבגרות עלה מ-50.2% בשנת 2009 ל-77.6% בשנת 2024, וגם מספר הסטודנטים הערבים כמעט הוכפל בעשר השנים האחרונות. אלא שהמלחמה עצרה את מגמת ההשתלבות בשוק התעסוקה, ואף הובילה לרגרסיה. כאן אולי נעוצה דווקא הזדמנות כלכלית משמעותית עבור ישראל, ככל שתצליח לתרגם את שיעור האקדמאים הערבים הגבוה גם אל שוק העבודה.
לאור התחזיות על המגזר החרדי, צפויה צניחה של 24% בתשלום המס הממוצע למשק בית כבר בשנת 2050. באוצר מעריכים כי כדי לממן את הפער העצום ולמנוע את קריסת השירותים הציבוריים (בריאות, חינוך ורווחה), המדינה תיאלץ לבצע קיצוצי ענק בשירותים הציבוריים, יחד עם העלאה דרסטית של שיעור המע"מ - לפחות מ-18% ל-22%. לצד זאת, המדינה תצטרך להעלות את שיעורי מס ההכנסה לבעלי כל ההכנסות, כולל הנמוכות ביותר. את המחיר נשלם כולנו בגלל הקיצוץ הצפוי במיזמי תשתית, בבריאות וברווחה.
