בספטמבר 2019, ערב סיבוב הבחירות השני לאותה שנה, התראיין ראש הממשלה לאילה חסון, אז מגישת "המטה המרכזי" בערוץ 13. כבר אז חסון נהגה לשכוח את השיניים בבית כשזה נוגע לנתניהו, אבל לזכותה ייאמר שהייתה גם אחראית לרגע עיתונאי חזק באותו משדר: נתניהו נשאל כמה רקטות נורו מעזה לעבר הדרום באותה שנה. "כמה מאות", השיב. חסון הזכירה שהמספר האמיתי היה 1,800. המבוכה הייתה ניכרת.
שבע שנים אחרי, אפילו מהפירורים הללו לא נשאר כלום. נתניהו נכנס אמש לאולפנה של חסון, הפעם בערוץ 11, וביקש "משהו לרגליים". הייתה זו אי-הבנה מצערת: השידור הציבורי היה ה"משהו לרגליים" שלו. בכלל, היה נראה שנתניהו מעט מופתע לגלות שעירית לינור לא יושבת לצידו ואין קהל שמוחא כפיים וקורא לו "מלך ישראל": אם כבר הוא מקבל מחסון את אותו טיפול כמו ב"פטריוטים", למה לא לשחזר עבורו את החוויה עד הסוף? הוא לא עובד קשה מספיק?
אפילו לא מראית עין. "שבע"
(ללא)
אולם גם כך, התחנה האחרונה שבה נתניהו עצר במסגרת מיזם "מסע בין שופרות" סיפקה את הסחורה המבוקשת: במה לנאום בה כמעט ללא הפרעה. סליחה: נתניהו דווקא נאלץ להשהות לזמן קצר את הפגזת המסרים הבוטים (אפילו בקשה סמלית להימנע מתעמולת בחירות לא הייתה שם), כדי שחסון תציג מסמך שמיטיב לכאורה עם הנרטיב של נתניהו בעניין אזהרות שב"כ לפני 7 באוקטובר. על כך שנתניהו נופף בגרסה שלו למבקר המדינה, שכבר הוכחה כמעוותת (כפי שחשף עמיתי רונן ברגמן במוסף "7 ימים"), דווקא לא היו לה השגות. את השאלות שלה על מערכת היחסים בין מקורבו יונתן אוריך לקטאר יכולים ללמד במסגרות ההכשרה של התאגיד. שם הקורס: "כך אפילו לא תעמידו פנים שמעניין אתכם לקבל תשובות".
ותוך כדי שחסון ונתניהו מגיעים לקרשנדו המיוחל – קינה משותפת בהרמוניה של דץ ודצה על ה"דיפ סטייט" ועדותו של אביחי מנדלבליט במשפט האלפים – קשה היה שלא לחשוב על חלק מהקולגות של חסון בכאן; אלה מהם שמתאמצים לילות כימים להצדיק את הקונספט של חדשות במימון ציבורי, ומבינים היטב כיצד המחזה אמש שופך ג'ריקן של נפט על עבודתם וזורק עליו גפרור בוער. לכן אין אלא לתהות: איזה מין מסר מעבירים המנהלים שלהם, המנכ"ל גולן יוכפז וראש חטיבת החדשות ליאור לנדנברג?
אולי מבחינתם, נתניהו עם חסון בשבע, איזנקוט עם טל ברמן בשמונה והכתב הפוליטי מסכם שמשניהם "לא שמענו תשובות ענייניות" זה מתכון מספק ל"איזון" ו"ממלכתיות". בפועל, הם קודם הגישו בשר פיגולים ואחר כך הציעו טופו בלי רוטב. פלא שהקיבה רוצה בעיקר "קופה ראשית" ושיניחו לה?
בקטנה
בפרומו של "דה ווייס – אולסטארס" ברשת ניסו לרמוז לאפשרות של "איחוד" בין סטטיק לבן־אל תבורי. האם באמת לא נשארו דרכים לקדם תוכנית בלי לזלזל באינטליגנציה של צופים וצופות מעל גיל שמונה? צריך את מכון ויצמן בשביל לפצח את הסוד?
