מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, מטפלים כיום באוכלוסייה ענקית המונה כ-800 אלף חייבים. עבורם, המפגש עם רשות האכיפה והגבייה, נתפס במשך שנים רבות כאירוע מורכב ובירוקרטי במיוחד שכלל הליכים משפטיים שהתארכו, החלטות שיפוטיות הכתובות בשפה משפטית שלא תמיד מובנת ודרישות להזנת נתונים ידנית ומסורבלת. כל אלה יצרו עומס כבד על המערכת והקשו על הציבור להבין את זכויותיו וחובותיו. אלא שבשנה האחרונה עוברת הרשות טרנספורמציה דיגיטלית דרמטית. באמצעות הטמעת כלי בינה מלאכותית (AI) מתקדמים על גבי הענן הממשלתי במסגרת "פרויקט נימבוס", משתנה אופן ניהול ההליכים מן הקצה אל הקצה. "השילוב של כלי בינה מלאכותית מתקדמים, תוך שמירה קפדנית על אבטחת המידע והפרטיות, מאפשר לנו לקצר תהליכים, להציע פתרונות חדשניים, להקל על ציבור הלקוחות ולשפר שירות וגבייה. זו מהפכה אדירה ביעילות ובנגישות לצדק", מציין מנהל רשות האכיפה והגבייה, אורי ולרשטיין.
לדבריו, "אחד האתגרים המשמעותיים ביותר במפגש של האזרח הפשוט עם מערכת המשפט ועם הליכי ההוצאה לפועל, הוא פער השפה. החלטות ופרוטוקולים של רשמי ההוצאה לפועל, משתרעים לא אחת על פני עמודים רבים ומשולבים במונחים משפטיים מורכבים. נכון להיום ההחלטות והפרוטוקולים מתוקצרים כבר באמצעות כלי AI ייעודי, המצוי באזור האישי במערכת 'כלים שלובים', באתר הרשות או בפורטל הממשלתי".
אורי ולרשטיין
(יריב כץ)
לדברי סמנכ"ל הטכנולוגיות הדיגיטליות והמידע ברשות, שלום בורשטיין, המוביל את מהפכת הבינה המלאכותית, המערכת מאתרת מתוך החלטות רשמי ההוצאה לפועל את נקודות הליבה ומציגה באזור האישי תקציר בשפה פשוטה וברורה, הכולל את עיקרי ההחלטה ואת הצעדים המעשיים שנקבעו בה. בנוסף, המערכת מציעה, בלחיצת כפתור, תרגום מיידי של התקצירים ושל ההחלטות לשפות ערבית ורוסית, פיתוח המקל באופן חסר תקדים על אוכלוסיות שאינן דוברות עברית טובה. "היקף השימוש בשירות החדש כבר חצה את רף חצי מיליון הכניסות אליו, נתון המעיד על הביקוש העצום למידע נגיש, שקוף וברור"", ציין בורשטיין.
שלום בורשטיין
(דוברות רשות האכיפה והגבייה.)
דוברת הרשות, עו"ד שמרית רגב שרייבר, מוסיפה, כי ההחלטות המורכבות ביותר, כמו אלה העוסקות בכינוס נכסים, בעיכוב הליכים או בטענות "פרעתי" (טענה במסגרתה טוען החייב כי שילם את חובו - ל.ד), "הן בדיוק המקומות שבהם התמצית והפישוט הלשוני מעניקים לאזרח כלי אמיתי להתמודד עם המצב".
הצ'ק חזר
מדי שנה נפתחים במערכת ההוצאה לפועל כ-360 אלף תיקים מסוגים שונים, כאשר כ-45 אלף מתוכם נפתחים בעקבות צ'קים שחזרו. עבור בעלי עסקים קטנים, ספקים או אזרחים פרטיים שקיבלו צ'ק ללא כיסוי, מדובר היה בעבר במכשול מייגע. בורשטיין מסביר, כי "פתיחת התיק דרשה מילוי ידני של עשרות שדות, הזנת פרטי חשבון בנק, חישוב מורכב של תאריכי החוב והגדרת כללי חישוב וריביות בהתאם לחוק ההוצאה לפועל. שגיאה קטנה בהזנת הנתונים, הובילה לעיתים קרובות לדחיית הבקשה על ידי המזכירויות, מה שגרם לעיכובים של ימים ואף שבועות, עד לתיקון המסמכים".
כיום, התהליך עבר מהפכה. המערכת מאפשרת לזוכה (נושה), פשוט לסרוק ולהעלות את פלט הסירוב שהתקבל מהבנק - רכיב ה-AI מפעיל מנגנון פענוח מתקדם, מזהה ושואב אוטומטית את פרטי החייב, סכום הצ'ק, התאריך וכללי החישוב המשפטיים, ומזין אותם ישירות לטופס הבקשה.
לדברי בורשטיין, "תהליך הזנה שלקח לאזרח שעות וימים, קוצר כעת לדקה. בהתאמה גם אחוזי האישור החיובי של התיקים במזכירויות זינקו לכ-90%. התפיסה המובילה היא, שהאזרח לא צריך ללמוד את החוק או את כללי החישוב הסבוכים. אלא פשוט להעלות את הקובץ, המערכת מבינה הכל והתיק נשלח".
העוזר הדיגיטלי
היתרון של הטמעת מנועי הבינה המלאכותית במערכת ההוצאה לפועל מייעלים את עבודתם היומיומית של רשמי ההוצאה לפועל. כלי AI פנימי מבוסס Gemini, המוטמע במערכת הליבה "כלים שלובים", משמש כעוזר דיגיטלי אישי לרשמים. הכלי אמנם אינו מחליף את שיקול דעתם של הרשמים ואינו מקבל החלטות שיפוטיות, אולם הוא משמש כלי משמעותי ויעיל לאיתור, ריכוז והצגת מידע, כאשר האחריות לבחינת החומר, לפרשנות הדין ולהכרעה נותרת באופן מלא בידי הרשם.
תיקים רבים הנדונים בלשכות ההוצאה לפועל, ובפרט תיקי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בהם נידונים עניינם של חייבים בחדלות פירעון עם חובות של עד כ-170 אלף שקל, מאופיינים בעומס מסמכים עצום. הרשם נדרש לעבור גם על עשרות דפי חשבון בנק, תלושי שכר ועוד, כדי לקבל החלטה מושכלת. בעבר, איתור הנתונים הידני בתוך סבך המסמכים, דרש מהרשם זמן עבודה יקר. "כיום", מסביר בורשטיין, "הרשם יכול פשוט לפנות אל העוזר הדיגיטלי בשפה חופשית ולשאול, למשל, מה היו שלושת תלושי השכר האחרונים של החייב. העוזר הדיגיטלי סורק את המסמכים, ומציג תוך כחצי דקה תשובה, המלווה ברפרנס ובהפניה מפורטת למקור בתיק, באופן המאפשר לרשם לאמת את המידע, כדי למנוע טעויות.
יתרה מזו, העוזר הדיגיטלי מחובר ישירות למאגרי החקיקה, כגון: חוק ההוצאה לפועל, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וחוק אשראי הוגן. כאשר מוגשת למשל בקשה לפתיחת תיק לפי חוק אשראי הוגן, שהוא חוק מורכב, המחייב צירוף מסמכים פרטניים רבים ושונים, הרשם יכול לשאול את העוזר הדיגיטלי האם התיק עומד בתנאי החוק. תוך כ-20 שניות בלבד, המערכת מבצעת בדיקה מקיפה ומציגה דוח מפורט, המציין באילו סעיפי חוק התיק עומד ובמה הוא חורג, מה שמאפשר לרשם לשקול אם לאשר או לדחות את התיק. השימוש בעוזר הדיגיטלי מקצר את זמן הטיפול של הרשם באופן דרמטי.
הממונה על רשמי ההוצאה לפועל, הרשם יניב דיין, מדגיש: "הבינה המלאכותית מאפשרת לרשם לאתר ולרכז מידע מתוך תיק מורכב במהירות. הטכנולוגיה נועדה לפנות זמן לעבודה השיפוטית, לא להחליפה".
מקדם הסדרים
נדבך נוסף שבו הטמעת הבינה המלאכותית חוללה שינוי משמעותי, נוגע לתחום הדיונים בעל פה ובפרט בישיבות הסדר נושים. ישיבת הסדר, היא שלב ייחודי וקריטי שנועד לסייע לחייב ולנושיו להגיע להסכמות על תשלום חובות, עוד בטרם כניסה להליכים משפטיים. לדברי בורשטיין, עד לאחרונה "במהלך הישיבה, נציג הרשם נדרש להקשיב לחייב, לנושים ולעורכי דינם, ובמקביל לרשום את כל נתוני השיחה בכתב יד. בסוף כל יום, כשהיו מצטברות מספר ישיבות, נדרש הנציג להסתגר במשרדו ולתמלל מתוך רשימותיו, תהליך שארך לעיתים שבועיים. העיכוב עשוי היה לפגוע במומנטום הנכון להשגת ההסדר, ולחשש שהצדדים עלולים לחזור בהם מההסכמות שבעל פה".
כיום, באמצעות תוכנת Sumit, ישיבות ההסדר מוקלטות ומתומללות אוטומטית. נציג הרשם פנוי כולו להקשבה ולניהול המו"מ ובתום כחצי שעת ישיבה, הבינה המלאכותית מעבדת את ההקלטה ומפיקה תקציר ממוקד ומובנה, לפי פרומפט שהוגדר מראש. הסיכום מופיע במערכת ונשלח לצדדים תוך יומיים בלבד. "ככל שהסיכום מגיע מהר יותר ובאיכות, כך גדל משמעותית הסיכוי שהצעת ההסדר תתגבש להסכם מחייב וזה יאושר על ידי הרשם".
