"הבעיה היא שצה"ל הוא הריבון, אבל הפתרונות לפשיעה הלאומנית אינם צה"ליים". כך מסכם גורם ביטחוני בכיר את אחת הסוגיות הנפיצות ביותר המונחות כעת לפתחה של מערכת הביטחון.
מאחורי הקלעים, ובצל אירועי האלימות הלאומנית ביהודה ושומרון, התקיים דיון משמעותי בראשות הרמטכ"ל, שבסיומו גובשה שורת צעדים אופרטיביים שנועדו לצמצם את התופעה, לשפר את יכולות האכיפה ולסגור פערים מודיעיניים שהצטברו לאורך זמן.
בצה"ל מבינים כי האחריות הביטחונית בשטח מוטלת במידה רבה על כתפי הצבא, אך ההתמודדות עם פורעים יהודים מציבה בפני הלוחמים אתגר שונה בתכלית מזה שאליו הוכשרו. "אין כלים להתמודד איתם. אתה שופך 'ירוק' (חיילים) כשהפתרון הוא 'כחול' (שוטרים)", מסביר הגורם הבכיר. "לוחמי צה"ל לא יודעים להתנהל מול ישראלים. אתה מדמיין אירוע שבו, חלילה, חייל מגדוד 202 עלול לירות על יהודים?".
לדברי הגורם, לא מדובר עוד באירועים נקודתיים שניתן להכיל באמצעות תגבור כוחות או טיפול מקומי. "אלה עבריינים שאיבדו רסן ומועלים בסמכות המדינה. זה הפך להיות בעיה לאומית ובעיה בינלאומית", הוא אומר.
בדיון השתתפו בכירים בצה"ל, בשב"כ ובמשטרה, ובהם נציג החטיבה לסיכול טרור לא-ערבי בשב"כ, מתפ"ש, אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט ומפקד מחוז ש"י במשטרה, ניצב משה פינצ'י. עצם ריכוזם של הגורמים הללו סביב שולחן אחד ממחיש את ההבנה במערכת הביטחון כי ההתמודדות עם הפשיעה הלאומנית מחייבת שינוי.
למעשה, חלק מהצעדים כבר החלו עוד לפני הדיון. צה"ל למשל תגבר את יו"ש. אלא שהתגבור הצבאי אינו מספק את המענה הנדרש. כעת מנסים במערכת הביטחון לשנות גם את חלוקת המשימות בשטח, כדי לאפשר לכוחות המשטרה להתמקד באירועי הפשיעה הלאומנית.
אחד הצעדים המרכזיים שעליהם הוחלט נוגע להיערכות הצפויה בנובמבר, אז אמורה לקום מסגרת מג"ב חדשה שתתמקד באירועי הפשיעה הלאומנית. עד להקמתה, לוחמי צה"ל צפויים להחליף את לוחמי מג"ב בחלק מהעמדות והמחסומים שבהם הם מוצבים באופן קבוע. המהלך נועד לפנות כוחות מג"ב נוספים, שיוכלו להתמקד באכיפת אירועי אלימות. הצבת חיילים נוספים בשטח אינה בהכרח הפתרון, אם אותם חיילים נדרשים להתמודד עם אירועים שאינם תואמים את הכשרתם ואת ייעודם. בצה"ל מבקשים לאפשר ללוחמים להתמקד במשימות הביטחון, בעוד שכוחות המשטרה יישאו בנתח משמעותי יותר מהטיפול בפשיעה ובאכיפה מול אזרחים ישראלים.
צעד נוסף שעליו הורה הרמטכ"ל הוא הקמה מחדש של המפקדה הבין-ארגונית, שנועדה לרכז את פעילות צה"ל, המשטרה והשב"כ – בניסיון ליצור מסגרת משותפת שתאפשר תיאום טוב יותר בין הגופים.
במערכת הביטחון מבינים שהבעיה אינה מסתכמת במספר השוטרים והלוחמים בשטח. אחד הפערים המרכזיים שעלו בדיון נוגע למודיעין. היכולת לזהות התארגנויות, להתריע על אירועים מבעוד מועד ולהגיע למוקדי החיכוך לפני שהאלימות מתפרצת. "זה פער שחייבים לסגור", מסביר אחד הגורמים.
במקביל, הרמטכ"ל הנחה להציג בפניו בקרוב את תוצאות השימוש בצווי הרחקה מנהליים, לצד רשימת המעורבים הבולטים באירועי האלימות והמעקב אחריהם ואם יש צורך בכך להרחיב את השימוש בכלי. המטרה היא לבחון אם הכלים המנהליים הקיימים אכן מסייעים לצמצום התופעה, או שנדרש שינוי באופן הפעלתם.
בדיון שוחחו גם על התנהלותם של חיילי צה"ל עצמם. הרמטכ"ל ביקש לחדד את ההנחיות לחיילים, בדגש על מעורבות של חיילים בחופשה באירועים הקשורים למאחזים בלתי-חוקיים ובמקרי אלימות וחיכוך. במקרים שבהם חיילים מעורבים בפעילות כזו, הונחה המערכת להחמיר את הענישה, עד כדי הדחה מקרבי. המסר לחיילים הוא שהמדים אינם מעניקים חסינות.
