• האם שעון הקיץ באמת רווחי והמעבר לשעון חורף פוגע בכלכלה?
"מאחורי שעון הקיץ יש רווח כלכלי אמיתי. כשאנשים יוצאים מהעבודה ויש עוד שעה של אור שמש, הם נוטים לצאת לקניות, לבלות בבתי קפה ולצרוך שירותים. ההערכה היא שתרומתו של שעון הקיץ למשק היא כ-400 מיליון שקלים ואף יותר".
• אם לשעון הקיץ יש יתרונות כלכליים, למה לעבור לשעון חורף ולא להישאר עם שעון הקיץ לאורך כל השנה?
"השאלה הזו עולה בכל שנה מחדש, והתשובה נעוצה בעיקר בשיקולים פוליטיים ודתיים. כלכלנים היו שמחים להישאר בשעון קיץ, אך ישנם שיקולים הלכתיים הנוגעים לזמנים של תפילות השחר. מאבקים פוליטיים היסטוריים סביב אורך שעון הקיץ הובילו לפשרה הנוכחית".
• יש מומחים שטוענים כי הנתונים על הרווחיות של שעון הקיץ מנופחים. מי צודק?
"שני הצדדים צודקים, תלוי על איזה מדד מסתכלים. החיסכון בחשמל כתוצאה מהזזת השעון הוא באמת זניח עד אפסי. מנגד, הערך האמיתי של שעון הקיץ הוא באיכות החיים, במצב הרוח ובחיוניות של ענפי המסחר והתיירות שזוכים לפדיון גבוה גם בערב".
ד"ר גלי אינגבר
(צילום: קובי אשכנזי)
• נכון לומר ששעון החורף פוגע באיזון שבין החיים לעבודה?
"בהחלט כן. המעבר לשעון החורף פוגע דרמטית באיזון. כשהחשיכה יורדת סביב 17:00, ישנה תחושה שהיום נגמר, מה שמוביל לירידה במצב הרוח ולצמצום הפעילות הגופנית והפנאי מחוץ לבית".
• כמה אנחנו חריגים בעניין הזה ביחס לעולם, ומה אפשר ללמוד ממדינות שלא מזיזות את השעון?
"ישראל ממש לא לבד. מרבית אירופה, צפון אמריקה, ניו זילנד וחלקים מאוסטרליה מבצעים את המעבר העונתי. מנגד, רוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה לא מזיזות את השעון ומרוויחות מכך שקט תעשייתי ומערכתי".
