הסערה סביב הריאיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו מטלטלת את המשק הישראלי. נתניהו אמר בריאיון לרועי כ"ץ שיש להיערך לסנקציות כלכליות על ישראל, לרבות סנקציות על המערכת הבנקאית, והציע לבחון שימוש במטבעות דיגיטליים כאחת הדרכים להתמודד איתן. במשק נחרדו ובנק ישראל מיהר להבהיר כי קריפטו אינו יכול לשמש דרך לעקיפת סנקציות. אולם, מאחורי הוויכוח מסתתרת שאלה מטרידה בהרבה: מה יקרה לכיס של כל אחד מאיתנו אם ישראל תתקשה לסחור עם העולם ולבצע העברות כספים דרך בנקים בינלאומיים? מהמחירים בסופרמרקט ועד המשכנתה והפנסיה — אלה עשר השלכות אפשריות של בידוד כלכלי על משקי הבית. חשוב להבהיר כי לא מדובר בתחזית אלא בניתוח של הסיכונים אם תרחיש כזה אכן יתממש.
1. סל הקניות יתייקר
אחת ההשפעות המהירות ביותר של משבר כלכלי בינלאומי עלולה להיות התייקרות של מוצרי הצריכה והמזון. ישראל מייבאת מחו"ל מזון מוכן, חומרי גלם לתעשיית המזון, דגנים, ציוד חקלאי ומוצרים רבים נוספים. אם הסנקציות יגרמו להיחלשות השקל מול הדולר והיורו, היבואנים ישלמו יותר בשקלים עבור אותה סחורה. אבל הבעיה עלולה להיות חמורה מהתייקרות בלבד. אם בנקים זרים יגבילו העברות כספים מבנקים ישראליים, יבואנים עלולים להתקשות לשלם לספקים בחו"ל. ספקים מסוימים עשויים לדרוש תשלום מראש, להעלות מחירים בגלל הסיכון או להפסיק לעבוד עם לקוחות ישראלים. התוצאה עלולה להיות צמצום היצע המוצרים ופגיעה בתחרות.
גם מוצרים המיוצרים בישראל אינם חסינים. מפעלי מזון מקומיים משתמשים בחומרי גלם, באריזות ובציוד מיובא. כשהעלויות שלהם עולות, חלקן מתגלגל למחיר שמשלם הצרכן.
צילום: אלכס קולומויסקי
2. פגיעה בתעסוקה
כלכלת ישראל נשענת על יצוא מוצרים ושירותים, השקעות זרות וקשרים עסקיים עם חברות ברחבי העולם. סנקציות פיננסיות רחבות עלולות לפגוע בכל שלושת המנועים האלה.
חברת הייטק ישראלית או מפעל שמייצא מוצרים נדרש לקבל אשראי, לשלם לספקים ולבטח משלוחים. אם הפעילות הזאת תוגבל בסנקציות, חברות מסוימות עלולות לאבד לקוחות, לצמצם השקעות או להעביר פעילות למדינות אחרות. הפגיעה לא תיעצר בענפי היצוא. חברת הייטק שמפטרת עובדים קונה פחות שירותים, מצמצמת שכירת משרדים ומפחיתה הוצאות. כך נפגעים גם מסעדות, עסקים קטנים, חברות ניקיון, ספקי ציוד ונותני שירותים. עבור המשפחה הישראלית, הסכנה היא הקפאת שכר, צמצום שעות עבודה, אובדן הכנסה ופיטורים. ככל שהסנקציות יהיו רחבות וממושכות יותר, כך תגדל סכנת הפגיעה בתעסוקה.
3. החזר המשכנתה יגדל
סנקציות כלכליות עלולות להכניס את בנק ישראל לדילמה קשה. מצד אחד, פגיעה בפעילות הכלכלית ועלייה באבטלה עשויות להצדיק הפחתת ריבית. מצד שני, אם הסנקציות יגרמו לפיחות חד בשקל ולהתייקרות מוצרים מיובאים, האינפלציה עלולה לעלות ולחייב שמירה על ריבית גבוהה, ואולי אף העלאתה. למשקי הבית יש לכך משמעות מיידית - עלייה בהחזר המשכנתה.
4. לא נוכל לשלם בחו"ל
ישראלים התרגלו לכך שכרטיס האשראי שלהם פועל כמעט בכל מקום בעולם. אנחנו מזמינים מלון בחו"ל, משלמים באתרי קניות בינלאומיים ומושכים מזומנים בכספומטים במדינות זרות. אם יוטלו סנקציות משמעותיות על בנקים ישראליים, חלק מהפעולות עלולות להשתבש. ספקים בינלאומיים של שירותי תשלום עשויים להגביל פעילות עם גופים ישראליים מחשש להפרת סנקציות.
יותר מ-100 כלכלנים בכירים פירסמו אתמול מכתב חריף בעקבות דבריו של נתניהו. בין האזהרות שלהם: אתרי סחר בינלאומיים כמו אמזון ועלי אקספרס ייחסמו בפני לקוחות מישראל, ו"עובדים זרים ינטשו את הארץ בהמוניהם מכיוון שלא יוכלו להעביר כספים למשפחותיהם".
ומה לגבי הקריפטו שמציע נתניהו? גם אם ניתן להעביר באמצעותו כסף בין שני ארנקים דיגיטליים, אין בכך כדי לחייב בית מלון, חברת תעופה או ספק בינלאומי לקבל אותו. אם העסקה אסורה בשל סנקציות, החלפת אמצעי התשלום אינה הופכת אותה למותרת.
5. ירידה אפשרית בשווי הנכסים
סנקציות על ישראל עלולות לגרום למשקיעים זרים לצמצם את השקעותיהם בחברות ישראליות ובאיגרות חוב ישראליות. אם הביקוש לנכסים ישראליים יירד, שוק המניות עלול להיפגע, מחירי איגרות החוב עלולים לרדת ועלויות גיוס הכספים של המדינה ושל החברות עשויות לעלות. משקי הבית חשופים לשוק ההון לא רק באמצעות השקעות ישירות. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מנהלות את כספי החיסכון של הציבור ומשקיעות אותם בנכסים בישראל ובחו"ל.
ירידות חדות בשווקים המקומיים עלולות לפגוע בשווי החסכונות, במיוחד בטווח הקצר. הפגיעה תהיה שונה מחוסך לחוסך. אדם צעיר, שנותרו לו עשרות שנות חיסכון, עשוי להתאושש מתנודות בשוק. חוסך שמתקרב לפרישה עלול להיות פגיע יותר לירידה משמעותית בשווי נכסיו.
6. זארה ואיקאה יישארו?
סנקציות פיננסיות רחבות עלולות להשפיע גם על החנויות בקניונים. רשתות בינלאומיות רבות פועלות בישראל באמצעות זכיינים מקומיים, שנדרשים לייבא סחורה. דוגמה לכך היא רשת האופנה הספרדית זארה, הפועלת בישראל באמצעות זכיינית מקומית. כדי שהקולקציות החדשות יגיעו לחנויות, הזכיינית צריכה לרכוש סחורה ולשלם לספקים בחו"ל. אם הבנקים שדרכם מתבצעות העסקאות יהיו נתונים למגבלות, היבוא עלול להפוך למסובך ויקר יותר.
גם יבואני רכב, רשתות ריהוט ויבואני מוצרי חשמל תלויים בקשרים מסחריים ופיננסיים עם ספקים זרים. יש כאן גם סיכון נוסף: חברות בינלאומיות עשויות להחליט מיוזמתן לצמצם פעילות בישראל, גם כאשר החוק אינו מחייב אותן לעשות זאת, בשל חשש מפגיעה במוניטין שלהן או מסיכונים עסקיים. בתרחיש קיצוני ומתמשך, הצרכן הישראלי עלול לגלות שחלק מהמותגים נעלמים מהמדפים, שהמבחר מצטמצם ושהמחירים עולים בשל היחלשות התחרות.
7. מחסור בתרופות
מערכת הבריאות הישראלית תלויה במידה רבה בקשרים עם יצרנים וספקים בינלאומיים. תרופות, מכשור רפואי, ציוד מעבדתי וחומרי גלם רבים מגיעים מחו"ל. במקרה של סנקציות פיננסיות רחבות, בתי חולים, קופות חולים ויבואני תרופות עלולים להיתקל בקשיים בהעברת תשלומים ובהסדרת משלוחים. מוצרים מסוימים עלולים להתייקר ואספקתם עלולה להתעכב.
עם זאת, אין להסיק שכל סנקציה תגרום למחסור בתרופות. משטרי סנקציות רבים כוללים החרגות או רישיונות מיוחדים לסחר בתרופות ובמוצרים הומניטריים. השאלה תהיה אם ההחרגות יאפשרו גם ביצוע תשלומים, ביטוח ושינוע בפועל. הסיכון הגדול ביותר עשוי להיות במוצרים רפואיים ייחודיים, שאין להם תחליפים זמינים או שניתן לרכוש אותם ממספר מצומצם של ספקים.
8. החשמל והדלק יתייקרו
ישראל מייבאת נפט ומוצרי דלק. פיחות חד בשקל עלול להגדיל את עלות היבוא. מחירי הדלק בישראל מושפעים בין היתר ממחירי האנרגיה בעולם ומשער החליפין. כאשר עלויות היבוא עולות, הן עלולות להתגלגל למחיר בתחנות הדלק. ההשפעה אינה מוגבלת לבעלי רכב פרטי. דלק יקר יותר מעלה גם את עלויות ההובלה וההפצה של מוצרים, ולכן עלול לתרום להתייקרות נוספת של המזון ומוצרי הצריכה. גם משק החשמל עלול להתמודד עם עלויות גבוהות יותר של ציוד, מימון ותשומות מיובאות.
9. מחיר היציאה לחו"ל יזנק
אם הסנקציות יחלישו את השקל, החופשה המשפחתית בחו"ל עלולה להתייקר עוד לפני שיוטלו מגבלות כלשהן על חברות התעופה. מלונות, השכרת רכב, מסעדות, קניות ואטרקציות מתומחרים במטבעות זרים. ככל שהשקל חלש יותר, נדרשים יותר שקלים לרכישת אותם שירותים.
לכך עשויה להתווסף פגיעה בתחרות. אם חברות תעופה בינלאומיות יצמצמו את פעילותן בישראל בשל מגבלות עסקיות, עלויות או שיקולי סיכון, היצע הטיסות עלול לרדת והמחירים לעלות.
בסנקציות פיננסיות חמורות ייתכנו גם קשיים בהזמנת שירותים ובביצוע תשלומים.
10. פחות לקוחות, אשראי יקר יותר
העסקים הקטנים עלולים להיות בין הראשונים להרגיש את הפגיעה הכלכלית. בניגוד לחברות גדולות, לרבים מהם אין עתודות מזומנים משמעותיות, אפשרויות מימון מגוונות או פעילות במדינות אחרות.
בעל חנות שמייבא מוצרים עלול להתמודד עם התייקרות הסחורה וקשיים בתשלום לספקים. בעל מסעדה עלול לשלם יותר על חומרי גלם וציוד. מפעל קטן שמוכר לחו"ל עלול לאבד לקוחות או להתקשות לקבל מהם תשלומים. במקביל, אם הסנקציות יגדילו את הסיכון במשק וייקרו את האשראי, בנקים עשויים להחמיר את התנאים לקבלת הלוואות. עסקים שמתקיימים על תזרים מזומנים צפוף עלולים להיקלע לקשיים.
לכך מצטרפת הפגיעה בכוח הקנייה של הציבור. כשמשפחה משלמת יותר על מזון, דלק ומשכנתה, נותר לה פחות כסף למסעדות, לבילויים, לבגדים ולשירותים שאינם חיוניים.
כך עלול להיווצר מעגל של ירידה בצריכה, פגיעה בעסקים, צמצום עובדים וירידה נוספת בהכנסות משקי הבית. לדברי 100 כלכלנים בכירים: "סנקציות כלכליות יחריבו כליל את המודל המאפשר את קיומה של ישראל כמשק מודרני ומתקדם".
