ד"ר פלג סמואלס, מרצה בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, בנה מחשבון שממחיש את הסכנה שבסנקציות רחבות, על בסיס מה שקרה במדינות שהוטלו עליהן סנקציות, כמו איראן ורוסיה, ומחיל את זה על הכלכלה הישראלית. חשוב להבהיר כי לא מדובר בתחזית אלא בניתוח של הסיכונים אם אכן יוטלו על ישראל סנקציות כלכליות.
על התרחישים שבנה ד"ר סמואלס לקחנו שתי משפחות ישראליות. משפחת כהן: מורה ועובד במפעל, שמרוויחים יחד 25 אלף שקל ברוטו בחודש, עם משכנתה של מיליון שקל. משפחת לוי: עובדת הייטק ורואה חשבון, שמרוויחים יחד 35 אלף שקל, עם משכנתה של שני מיליון וחצי שקל.
נציע שלושה תרחישים לסנקציות.
תרחיש ראשון – הסנקציות מוגבלות וממוקדות: הסיוע האמריקאי נגמר, ואירופה מבטלת את הטבות הסחר. הנזק לכל אחד ממשקי הבית הוא בערך 250 עד 700 שקל בחודש, בעיקר מסים גבוהים יותר שמחליפים את הסיוע. אחוז או שניים מההכנסה.
תרחיש שני – סנקציות על בנקים ועל תשלומים, וארה"ב מצטרפת: כאן התמונה שונה לגמרי. למשפחת כהן עם המורה ועובד המפעל הנזק הוא בין 2,200 ל-6,300 שקל בחודש, עשירית עד שליש מההכנסה. למשפחת לוי מההייטק: הנזק הוא בין 5,200 ל-12,100 שקל בחודש.
ההייטק נפגע במיוחד, והסיכוי לפיטורים בו מגיע עד לשליש. בנוסף, המניות הישראליות בפנסיה מאבדות 50 עד 110 אלף שקל, והחלק הזר בפנסיה, כ-160 אלף שקל, עלול להיות מוקפא.
תרחיש שלישי – מתווספות סנקציות סחר רחבות: הנזק למשפחת כהן הוא עד כ-8,600 שקל בחודש, והנזק למשפחת לוי הוא בין 6,600 ל-16,000 שקל בחודש, עד יותר ממחצית ההכנסה נטו.
בנוסף, בכל אחד מהתרחישים, אנחנו מניחים שבנק ישראל מגן על השקל ומטיל פיקוח הון. כך השקל לא נחלש, אבל הריבית עולה, וזה מוסיף למשכנתה עלות חד-פעמית של כ-7 אלף שקל למשפחה הראשונה, וכ-17 אלף לשנייה.
גד ליאור
