במכבי ת"א עשו הכל בקיץ האחרון כדי להוכיח שהם למדו את לקחי שתי העונות הקודמות. השחקנים הבולטים הוחתמו על חוזים חדשים, שמות בעלי שיעור קומה (באופן יחסי) בדמות בונזי קולסון ודניאל תייס הגיעו וההחתמה של ים מדר לימדה על הנכונות של ההנהלה הצהובה לפתוח את הכיס, דבר שלא ממש היה מזוהה איתם בשנים האחרונות. והנה, עונה חדשה הגיעה, והקבוצה של עודד קטש שוב פותחת רע באירופה, ובשבת גם הגיע הפסד ליגה למכבי ראשל"צ.
הרבה סופרלטיבים נשפכו על ההפסד של מכבי ת"א בעיר היין, ביניהם שראשל"צ היא "הקבוצה החלשה בליגה" שניצחה ב"קרב קצוות" (אחרי שני מחזורים, כן?) והדגישו את העובדה שהצהובים לא הפסידו לקבוצה ישראלית שאינה הפועל ת"א או הפועל ירושלים מזה כמעט שנתיים. חשוב להגיד שההפסד כשלעצמו לא משנה יותר מדי.
בסופו של דבר מדובר בעונה ארוכה, וכנראה שהמעידה בבית מכבי לא תביא איתה סחף של הפסדים בליגת העל. עם זאת, כשמחברים את ההפסד הזה לכל מה שקורה אצל האלופה בזמן האחרון, אפשר בהחלט ללמוד על הסימפטומים בהתנהלות שלה.
לפני ואחרי המשחק נגד ריאל מדריד ובמספר הזדמנויות נוספות, עודד קטש התבטא על החשיבות של החתמת גארד נוסף, דבר שלטענתו בקבוצה רצו לעשות עוד לפני פציעתו של איפה לונדברג. חסרונו של הגארד הדני הורגש ביתר שאת במחצית השנייה מול ריאל מדריד, אבל למרבה הפלא בלט גם מול מכבי ראשל"צ. מלבד דקות טובות של קיטון וואלאס ברבע הרביעי, ים מדר היה השחקן היחיד בקו האחורי הצהוב שתיפקד – וגם הוא לא היה בשיאו.
ואם מול קבוצת ליגת העל, שעדיין לא התחברה ונראתה רע מאוד בשני המחזורים הראשונים, מכבי ת"א נחשפה במערומיה, למה שזה לא יקרה לה גם במשחקי היורוליג הקרובים? הסחבת הזו בהבאת החיזוק היא בדיוק מה שפגע בקבוצה בעונות הקודמות (ראו מקרה טייריק ג'ונס), וזה מרגיש שההיסטוריה הקרובה חוזרת על עצמה.
כל רגע שהצהובים לא מחתימים גארד נוסף מציב אותם בעמדה נחותה יותר לקראת כל משחק ביורוליג. ואחרי מוצ"ש, מסתבר שגם בליגת העל.
