כמובן שגם בבחירות 2026 לא התקיים עימות בין המועמדים המרכזיים – מה זה פה, דמוקרטיה מתפקדת? – אבל ברגע האחרון התארגן תחליף לא רע: מצד אחד ראש הממשלה ומצד שני הרמטכ"ל. בהינתן שרב-אלוף אייל זמיר הוא אחד הדברים הבודדים שראשי האופוזיציה היהודית מסוגלים להסכים עליו (ובוודאי שלא לבקר אותו), הרי שהתייצבותו ממש ערב הבחירות מול נתניהו היא גם סימבולית: עדיף שהציבור יבין לפני פתיחת הקלפיות, שהבחירה האמיתית היא בין בוס שרוצה לשלוט ברמטכ"ל לבוס שספק אם יעז לצאת נגדו.
למעשה, הדיווחים המתוזמנים היטב במהדורות על כוונת נתניהו להדיח את זמיר אם ינצח בבחירות, הפכו את ההצבעה לסוג של משאל עם על המשך כהונת הרמטכ"ל וגם על סוגייה קריטית שקיבלה מעט מדי התייחסות: אם אכן ישנה היתכנות גבוהה למלחמה באיראן לאחר הבחירות בישראל ובארה"ב, הרי שהיא בכל מקרה תצא לדרך כשהיחסים בין ראש הממשלה למפקד הצבא נמצאים בשפל המדרגה. כלומר, לתוצאות אין שום משמעות בהקשר הזה: הרכבת ממשלה לוקחת זמן – ומי יודע אם יעלה בידו של מקבל המנדט – וממילא מה שחשוב זה מתי נשיא ארה"ב נותן את הפקודה. הישראלים יצטרכו לרוץ למרחבים המוגנים בידיעה שראש ממשלת המעבר מחכה להזדמנות הראשונה שבה יאכיל את הכרישים בבשר רמטכ"ל עסיסי.
בסוף כן היה עימות בבחירות. מתוך חדשות 12
לכן הפרט המעניין בדרמה הוא בכלל המסר: זה לא כזה משנה מי יהיה ראש הממשלה וכנראה שגם לא הרמטכ"ל, משום שהמלחמה הבאה באיראן כבר נתפסת כאירוע בלתי נמנע. עמית סגל (חדשות 12) הכריז ברצועה "שבע" ש"אזרחי ישראל צריכים להכין את עצמם" ו"הפוליטיקאים צריכים להכין את עצמם" לכך שהמלחמה תפרוץ עוד לפני שתושבע ממשלה נבחרת. הוא אמר זאת בטון המבוגר והמחנך שלו, שאמור לחסוך לכל מיני פתאים את הפנטזיה שאולי ניתן יהיה להימנע מכך, ובטח את הרהורי הכפירה בתועלת הגלומה במהלך. מה שהיה דחוף לבן כספית בתגובה זה להתהדר בהבטחה שקיבל מראשי האופוזיציה, ש"גם אם ייפלו טילים, הממשלה תורכב". מאוד מרגיע.
מכאן שגם תחרות התיאורים ההירואיים שהודבקו לרמטכ"ל הרגישה כמו שדרוג של ההתייצבות האוטומטית לימין הצבא, בהתאם לגודל השעה. כספית, אחד שאף פעם לא יסרב להגזמה טובה, אפילו ציטט מישהו שכינה אותו "קהלני", על שם "קרב הבלימה" שניהל. אלון בן דוד (חדשות 13) אמר שייתכן שזמיר כלל לא ירצה להאריך את כהונתו בשנה, בבחינת הגעתם-לי-עד-פה. עכשיו דמיינו כמה מרענן היה לשמוע דווקא את ניר דבורי (חדשות 12) תוהה, מה יהיה "ההישג הנדרש" בסיבוב השלישי. עד אזעקת הפתיחה זה יעבור לו.
בקטנה
בסוף הריאיון ה-2,674,386 של ראש הממשלה בערוץ 14, הוא כינה את המראיין שמעון ריקלין בשם "אראל". כמובן שאם זה היה קורה למועמד מהגוש השני ערב פתיחת הקלפיות, המהדורה של הערוץ הייתה נפתחת בכותרת שמטילה ספק בכשירותו, אבל האמת היא שקשה לבוא בטענות לנתניהו: למה שאדם בן 77 בתפקיד מאוד מלחיץ יזכור מי בדיוק מתחנף אליו עכשיו?
