תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 הכניסו את המערכת הפוליטית לסחרור. אף אחד מהגושים לא מתקרב ל-61 מנדטים, מה שגורם לקושי עצום בהרכבת ממשלה והקמת קואליציה. המבוי הסתום של תוצאות הבחירות מותיר שתי אפשרויות מרכזיות לשני הגושים: ממשלת אחדות או בחירות חוזרות. ובכל זאת, קיימים עוד כמה תרחישים.
1. נתניהו מקבל את המנדט להרכבת הממשלה.
מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות וההתייעצויות שמקיים נשיא המדינה עם הסיעות בכנסת, הוא מטיל על יו"ר הליכוד את המנדט להרכבת הממשלה לאחר שהציג 53 ח"כים ממליצים, כלומר כל גוש נתניהו. במקרה כזה לנתניהו יש 28 ימים להרכיב ממשלה והוא יכול לקבל הארכה של 14 ימים כדי להשביע ממשלה. מבחינת נתניהו, מדובר במהלך שנועד למשוך זמן ולהשאיר אותו על כיסא ראש הממשלה. במקרה כזה יש לנתניהו שתי אפשרויות: להקים ממשלה (אולי אחדות) או להוביל לבחירות נוספות כשהוא ממשיך לכהן כראש ממשלת מעבר.
2. איזנקוט מקבל את המנדט להרכבת ממשלה.
יו"ר מפלגת ישר! מצליח להשיג מספר גדול יותר של ממליצים ומקבל את המנדט להרכבת הממשלה ראשון מידי נשיא המדינה. במקרה כזה מספיק לאיזנקוט לקבל את תמיכת מפלגת רע"מ, כך שהוא משיג 55 ממליצים לעומת 53 ממליצים של נתניהו. יחד עם זאת, לא ברור אם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, ימליץ על איזנקוט במידה שרע"מ תמליץ עליו במקביל. על הנייר יכול איזנקוט לקבל גם את תמיכת הרשימה המשותפת, אבל ספק אם הוא יתבסס על קולות הח"כים של המשותפת (למרות שההחלטה שלהם אינה תלויה בו). במקרה כזה איזנקוט יפעל להקמת ממשלת אחדות עם הליכוד ובמקרה שלא יצליח – הוא ינסה להשביע ממשלת מיעוט כדי להזיז את נתניהו מתפקידו.
הבעיה: איזנקוט יתקשה להרחיב את הממשלה כדי שלא תישען לאורך זמן על קולות של מפלגה לא ציונית. מס' 2 במפלגת ביחד, יאיר לפיד, התייחס לאפשרות של הקמת ממשלת מיעוט, ואמר: "המשימה היא להקים ממשלה ציונית. אולי לא תהיה קואליציה רחבה ביום הראשון, נרחיב אותה בהמשך".
3. הקמת ממשלה צרה בראשות נתניהו או איזנקוט.
האופציה הזאת היא המסובכת ביותר בהתבסס על תוצאות הבחירות. נתניהו לא יכול להשיג רוב להשבעת ממשלה בלי קולות של ח"כים ממחנה השינוי או של מפלגת רע"מ. יו"ר המפלגה, מנסור עבאס, טען כי כבר לאחר פרסום המדגמים התקשר אליו בכיר בליכוד כדי לבחון אפשרות לשיתוף פעולה. נתניהו יכול לנסות לחפש "עריקים" ממחנה השינוי, אולם מדובר במשימה כמעט דמיונית. הוא זקוק ליותר מח"כ אחד או שניים כדי להשיג רוב להשבעת ממשלה (בניגוד לסילמן אחת בתקופת ממשלת השינוי). גם איזנקוט יכול על הנייר להשביע ממשלה, אולם הוא זקוק למפלגות הערביות שיתמכו מבחוץ או לאחת ממפלגות גוש הימין שתעבור צד, כמו החרדים. גם במקרה הזה מדובר בתרחיש שסיכוייו קלושים. שותפיו של איזנקוט מתנגדים לתמיכה חיצונית של המפלגות הערביות.
4. ממשלת אחדות.
ממשלת אחדות היא הפיל שבחדר. לכאורה מדובר במהלך שבו המפלגות הגדולות משני הגושים מרכיבים ממשלה יציבה בלי מפלגות השוליים בקצוות. כרגע – לפחות כלפי חוץ – אין שיח על ממשלת אחדות, אבל ככל שיעבור הזמן האופציה הזאת תהיה על השולחן, בין היתר כי אין ברירות אחרות. אתמול טענו גורמים בגוש השינוי: "לא נשלול אחדות, צריך לחכות לתוצאות הסופיות".
השאלה היא אם ממשלת אחדות כזאת תהיה במסגרת רוטציה וכמובן מי יהיה הראשון שיוביל. זה ידרוש ויתורים של נתניהו וגם של איזנקוט עצמו, שהבטיח בקמפיין הבחירות שלא לשבת עם נתניהו גם בממשלת אחדות. הפרדוקס הוא שרוב הציבור בישראל מעדיף הקמת ממשלת אחדות על בחירות חדשות. המחסום הוא הפוליטיקאים. בסוף הם יצטרכו להכריע: אחדות או בחירות.
5. בחירות חדשות.
מדובר בתרחיש הגרוע למדינת ישראל, אבל במקרה שאף צד לא יצליח להרכיב ממשלה או ששני הצדדים לא יגיעו להסכמה על הקמת ממשלת אחדות – אזרחי ישראל ייגררו שוב לקלפי, לבחירות חוזרות שלא ברור אם ישנו את מאזן הכוחות בין הגושים ושיחזירו אותנו לארבעת סבבי הבחירות שהתישו את מדינת ישראל החל משנת 2019. במצב הביטחוני שאליו נקלעה המדינה והמשבר הפוליטי שבו המערכת נקלעה – זה יהיה מהלך בלתי אחראי. במידה רבה, ההחלטה נמצאת בידיו של ראש הממשלה נתניהו, שברצותו יגרור את המדינה לבחירות או שיתפשר על הקמת ממשלת אחדות.
