בצילום: עירית (33), נוה (33) והכלבה אלפי.
הדירה? 2.5 חדרים בשכירות. משלמים 4,400 שקל.
יפו? עירית: ״עברנו לפה לפני 3 שנים. אחרי שהתחתנו גרנו בהמון מקומות. במקום ירח דבש הסתובבנו במשך שנה בסאבלטים בכל רחבי הארץ״.
צילום: אסי חיים
(אסי חיים)
סאבלט? נוה: ״התחלנו בחודש בחדרה בשכונת עין הים. זו שכונה יפה ליד החוף וזה הרגיש כפרי ונחמד. אחר כך עברנו לצוקים בערבה, ואחרי זה למטולה. חיפשנו בקבוצות פייסבוק כל פעם את המקום הבא. בהתחלה חשבנו לטוס לתאילנד אבל הבנו שבמקום טיסה של שבועיים אנחנו מעדיפים את תקופת הזמן הזו לבדוק כל מיני אפשרויות של מגורים. סיימנו עם ארבעה חודשים במצפה רמון. היה קשה לעזוב״. עירית: ״היה רגע שחשבנו להישאר שם אבל הבנו שזה לא מתאים למה שאנחנו עושים, שזה פה במרכז״.
איפה הכי אהבתם? נוה: ״זה תלוי ביום ואת מי אתה שואל״. עירית: ״בחדרה היה מדהים. היה לנו בית עץ קרוב לחוף הכי יפה בארץ״. נוה: ״אני הכי אהבתי את צוקים בערבה, יש שם שקט של מדבר וזה מקום מיוחד של אמנים. זה הפך את הארץ למאוד קרובה. בכל מקום יש לנו את הידיעה של המקומיים. בצוקים יש תכף פסטיבל סרטים שהפך מאז לפייבוריט שלנו ויש לנו עץ קבוע שבו אנחנו ממקמים את האוהל. יש לנו נקודות, כמו העץ בצוקים, בכל הארץ״. עירית: ״אני מוזיקאית וכל הסצנה קורית בתל אביב אז בסוף החלטנו להתמקם ביפו״.
מוזיקאית? עירית: ״אני עושה פולק-בלוז בעברית. אני אוהבת להתפרע ומוזיקה זו הזדמנות טובה לעשות את זה. אני זמרת-יוצרת אבל מנגנת גם על לָבְטָה, שזה כלי טורקי שדומה לעוּד. היה לי הרכב יווני שהתפרק בקורונה. אני אומנם אשכנזייה אבל בתיכון הייתה לי מורה שלימדה אותי שירים בלאדינו ועפתי על זה, ולמדתי מוזיקה מזרחית במוסררה. היום זה כבר קצת רחוק ממני למרות שאני בעולם של פיוטים, כי אני עובדת כחזנית בתנועה הרפורמית. אני משלבת בתפילות פיוטים מהמזרח ואוהבים את זה מאוד״.
חזנית? עירית: ״אמא שלי הייתה בבית כנסת רפורמי במבשרת וכשהייתי בת 12 עליתי לתורה ופתאום הייתה לי פלטפורמה לשיר מול אנשים וזה היה כיף, והציעו לי להמשיך ולעשות קורס למורים לבר מצווה. ובאמת כשהייתי בת 15 התחלתי ללמד ואז גם התחלתי להנחות תפילות לצד הרַבָּה. כך זה התפתח. היום אני מתפרנסת מללמד תלמידים ותלמידות לבר מצווה ומהנחיית תפילות. זה כיף כי אני גם מדברת עם התלמידים על המוזיקה שהם שומעים ועל הספרים שהם קוראים ואני מגלה שיש לי איתם הרבה דברים משותפים״. נוה: ״אנחנו מסתכלים על היהדות כזהות וכמקור להשראה. עירית כל החגים בבית הכנסת ואני הולך איתה״.
מה אתה עושה? נוה: "אני מנהל תחום השפעה בתכנית שגרירי רוטשילד מבית שותפויות רוטשילד. זו תוכנית מנהיגות לסטודנטים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. המטרה שלי היא לחבר בין השאיפות המקצועיות שלהם להתמחות חברתית מעשית בארגונים, בעמותות,במשרדי ממשלה ובחברות עסקיות. אנחנו פועלים לצמצום פערים בחברה. יש לנו 330 סטודנטים בכל מחזור שמגיעים מכל חלקי החברה – דתיים, חילונים, חרדים וערבים. הם מקבלים מלגה של 20 אלף שקל בשנה, אבל הדבר המשמעותי זה להכניס רגל בדלת של עולם התעסוקה ולצאת עם רשת קשרים ובוגרים שמלווה אותם קדימה. אנחנו רוצים שהם יתמקמו בעמדות מפתח".
עובד מהבית? "המשרה גמישה כי הצוותים והסטודנטים פרוסים בכל הארץ, אז שנינו עובדים מהבית. יש בזה את הפלוסים של לשבת יחד לקפה וארוחת צהריים, ויש את האתגר של ללמוד לשמור על גבולות ולא להציק אחד לשני באמצע יום עבודה. אם אני יודע שהיא בחזרה ואין לי סיכוי להתרכז אני הולך לעבוד במשרד. במקביל אני עובד על ספר שאני כותב. אני בדיוק בשלב שבו צריך לשלוח אותו להוצאות ספרים״.
סדר יום? עירית: ״הבוקר שלי יותר פנוי ובערב יש תלמידים, חזרות, הופעות ואירועים כמו מסיבת יום הולדת שהביאו אותי לשיר. אני הייתי ההפתעה״. נוה: ״אני מכיר מאוד טוב את כל סצנת האינדי בארץ בזכותה״.
הבילוי שלכם? נוה: ״הרבה תרבות ואמנות. על פסטיבל הקולנוע בצוקים אנחנו לא מוותרים. אין דרך יותר כיפית לראות סרט כמו במדבר עם כרבולית ויין חם. יש לנו ברכב בגאז׳ מוכן לטיול ולפעמים נוסעים להופעה בצפון ועושים אחרי זה קמפינג. זה שאריות ממסע הסאבלטים שלנו, שאנחנו מרגישים בבית בהרבה מקומות בארץ״.
מצב כלכלי? נוה: ״אנחנו בסדר״. עירית: ״אני בתהליך של הפקת אלבום ויצירת מוזיקה שואבת המון כסף,. יש לי פריבילגיה שבן הזוג שלי מאמין בי ותומך בי בטירוף. זה האלבום הראשון שאני עושה באורך מלא וזה קשה״.
איך מתפרנסים ממוזיקה? עירית: ״אם אתה לא A-ליסט זה בדרך כלל מעבודות עקיפות״.
