לאחר שתוצאות הבחירות התבררו סופית, המערכת הפוליטית עוברת לקרב על השלב הבא: האם יוחלף יו"ר הכנסת מיד בישיבה הראשונה שלה?
בשני הגושים כבר עוסקים בכך רבות. במפלגת ישר! של גדי איזנקוט, ובעידוד מפלגת הדמוקרטים של יאיר גולן, כבר סופרים קולות ובודקים את ההיתכנות למהלך. בליכוד מנהלים קרב בלימה ומקיימים לא מעט התייעצויות פוליטיות כדי לברר האם ניתן למנוע אותו, חלקן עם נתניהו וחלקן בלעדיו. גורמים בליכוד עורכים מיפוי של השמות בגוש השינוי ומתכוונים להפעיל עליהם לחץ כבד. זאת במקביל לקמפיין ציבורי אגרסיבי נגד החלפת יו"ר הכנסת בעזרת קולות המפלגות הערביות. בסביבת איזנקוט כבר החלו בהתארגנות לקראת הניסיון להעביר את יו"ר הכנסת מתפקידו, אולם מבינים כי המהלך לא יהיה פשוט שכן לא כל חברי הגוש תומכים בו בשלב זה, וחלקם מבקשים להמתין להתפתחויות פוליטיות משמעותיות בטרם תתקיים ההצבעה. ברקע נמצאת כמובן פרשת קטאר, שעלולה לגרום לחלק מחברי הכנסת להמתין לתום החקירה לפני שיסכימו למהלך שיחייב את תמיכת המפלגות הערביות.
עם זאת, באופן רשמי טוענים שם כי הגוש מאוחד. "מהלך של החלפת יו"ר הכנסת איננו דומה להקמת ממשלה בתמיכה או בהימנעות הערבים", הסביר אחד מחברי הכנסת היותר ימניים בגוש, "בליכוד משדרים פאניקה ועוסקים שעות נוספות בתכנונים כדי לבלום את המהלך. אצלנו, ברגע שהאבק ישקע, נחשוב ביחד ונגבש החלטה מה לעשות הלאה". כדי להחליף את יו"ר הכנסת נדרשות 61 חתימות של ח"כים. הנוהל נקבע על ידי בג"ץ בזמן ממשלת השינוי, כשהיו"ר דאז, יולי אדלשטיין, סירב לפנות את מקומו. היו"ר הנוכחי, אמיר אוחנה, התראיין כשבועיים לפני הבחירות בוועידת "האנשים של המדינה" של קבוצת "ידיעות אחרונות" ואמר כי הוא שומר חוק ויפנה את תפקידו אם יהיו 61 חתימות. בתוך כך, במערכת הפוליטית מתגבשת הבנה שלאור הנתונים, איזנקוט יהיה זה שיקבל ראשון את המנדט מהנשיא. כחלק מהמנדט הוא גם יקבל אחריות על הוועדה המסדרת בכנסת, ויוכל להחליט האם להוביל ביטול חקיקה של הממשלה הקודמת, או לקדם הצעות חוק אחרות דוגמת ועדת חקירה ממלכתית או חוק לקציבת כהונת ראש ממשלה.
