לאור הקרע שנוצר מאז 7 באוקטובר בין חלקים מהקהילות היהודיות והשחורות בארה"ב, קל לשכוח כי שני המיעוטים הללו לא רק חולקים היסטוריה בעלת דמיון רב, הם גם היו בעבר בעלי ברית במאבקים משותפים. הצעירים היהודים מיקי שוורצמן ואנדרו גודמן נרצחו ב-1964 במיסיסיפי כשפעלו נגד האפליה הגזעית; מרטין לותר קינג ורוזה פארקס יצאו שוב ושוב נגד אנטישמיות ותמכו בהקמת מדינת ישראל. לכן, אולי לא מפתיע כי בתו של הכומר ג'סי ג'קסון, מהאייקונים הגדולים של המאבק לשוויון זכויות, מצאה את דרכה ליהדות ועברה גיור מלא.
"שנתיים לפני מותו, אבי הגיע לבית הכנסת שלי", כתבה אשלי ג'קסון, סופרת, שחקנית, מפיקה ומייסדת הארגון Push The Next Generation, במאמר ב"וושינגטון פוסט", "עבור רבים מחבריי לקהילה, זה היה היום שבו נודע להם שאבי היה ג'סי ג'קסון - דמות גדולה של תנועת זכויות האזרח, כומר בפטיסטי אפרו-אמריקאי ומאדריכלי הפוליטיקה הקואליציונית הרב-גזעית. עבורי, הוא היה פשוט אבא. אבי ישב בשורה הראשונה - אוחז בידי, רוקד לצלילי תפילות בשפה שלא דיבר ואוכל את הסוכריות שנזרקו בחגיגת בר-המצווה בבית הכנסת".
(פייסבוק)
ג'קסון, ששמה העברי הוא מרים ישכה, כותבת כי "גידלו אותי להאמין שאמונה חייבת להוביל לפעולה. ביהדות מצאתי ביטוי מתמשך לאמונה זו. טקסים עתיקים וקפדנות לימוד הטקסט לוו בקריאת ל'תיקון עולם'. בראש השנה הראשון שלי, קריאת השופר נגעה בעומק נשמתי שטרם הגעתי אליו, ודמעות זלגו על פניי. הזהות כאישה שחורה ויהודייה, היא ירושה כפולה מלאה בצער ובפליאה".
ג'קסון האב הלך לעולמו מוקדם יותר השנה בגיל 84, מותיר אחריו מורשת אדירה שכוללת שתי ריצות לנשיאות בשנות ה-80, שהיו הצלחה מפתיעה שנבעה מיכולתו לחבר קואליציה מגוונת של מצביעים. "הקשר בין אפרו-אמריקאים ליהודים-אמריקאים נוצר במאבק למען זכויות אזרח", כותבת ג'קסון, "היסטוריה משותפת זו נמצאת כעת תחת מתקפה. בכמה קהילות, דיבור נגד אנטישמיות נתפס כהסטת תשומת הלב מהמאבק בגזענות נגד שחורים. באחרות, התמודדות מול אנטי blackness נתפסת כאיום על הזהות והשייכות היהודית. אחוז אחד מיהודי אמריקה מזדהים כשחורים. הניסיון שלהם - הניסיון שלי - מראה שניתן להתגבר על הניכור ואני מרגישה שעכשיו זו השליחות שלי".
