בני-יהודה כועסת.
היא הודחה מהגביע, כבר בסיבוב ז', על ידי מ.ס אשדוד, בתום משחק חם. הכינה מכתב יפה לוועדה המקצועית של איגוד השופטים, עם 11 סעיפים, שמתחלקים לתתי סעיפים. הוסיפה העתקים ליו"ר ההתאחדות, למחלקה המשפטית. כתבה "תרעומת, סלידה ושאט נפש", פעמיים. כתבה "מבלי לפגוע בזכויות". ביקשה להורות שהשופט אביעד שילוח לא ישובץ לשפוט אותה. ואז הוסיפה סרטון ובו מוצגות, להשקפתה, שש טעויות שיפוט. למשל יד צמודה שהפכה לפנדל, או הכשלה ברחבה שלא נשרקה.
אשדוד ראתה וכעסה.
הכינה סרטון משלה לאיגוד, עם מקבץ אירועים שבהם לטענתה היא זו שקופחה. עבירות מאחור בלי צהוב, שחקן שאמור היה לקבל אדום. וגם הוסיפה תזכורת: רגעים מהמפגש הקודם בין הקבוצות, בגביע הטוטו, שני אדומים הזויים לדבריה.
מבלי להיכנס לשאלות מה מוצדק יותר, ומי קופחה פחות, מי שעוקב אחרי הלאומית, יכול להעיד שמדי שבוע יש שם התרחשויות שיפוט מזעזעות.
הוואר פקח לנו את העיניים. עם כל החסרונות שבמערכת - היעדר הספונטניות, הפגיעה ברומנטיקה – קודם לא ידענו כמה אנחנו בחשכה. כמה טעויות חומקות. השופט, חד ככל שיהיה, הוא לא 4K.
למה בעצם אין ואר בלאומית? במינהלת הליגה אומרים שבשנים האחרונות, לרבות טרום פתיחת העונה הנוכחית, בוצעו בדיקות היתכנות להטמעה. הבעיה העיקרית, אם שמים בצד את העניין הלוגיסטי כמו תשתית למצלמות רחבה למשל, היא עלויות. תפעול ואר, חישוב גס, הוא באזור 10 אלף שקל למשחק. כ-300 אלף לשנה.
חיים הנרי אוחיון, דובר בני-יהודה, אומר שהקבוצה שלו היא מהבודדות בלאומית שהסכימה לוואר. במינהלת מאשרים. רק שיתר הקבוצות הן לא בני-יהודה. 300 אלף בשנה, שאמורים לרדת מההקצבות, כבד עליהן.
הנרי אומר עוד משהו מעניין: "כששילוח, או שופטי ליגת על אחרים יורדים לשפוט בלאומית, הם פעמים רבות הולכים לאיבוד. הם התרגלו לשפוט עם ואר". כמו מישהו שנוהג על אוטומט, ועכשיו דוחפים לו ענתיקה הילוכים של פעם. "בסוף", הוא מסכם, "היו פה שתי קבוצות חזקות שסבלו מהשיפוט".
אגב, מחר אשדוד ובני-יהודה ייפגשו שוב. משחק העונה של הלאומית. יובל שטיין, ששופט בעיקר לאומית, יהיה שם. עדיין, ליתר ביטחון, כדאי שבאיגוד השופטים ירוקנו את המייל. לכל הסרטונים או המכתבים עם "מבלי לפגוע בזכויות" שלא יבואו.
