תחתית הכיור
וּבָעֲשִׂירִי בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וְנִגְלְתָה תַּחְתִּית הַכִּיּוֹר
וְרָאִיתִי אֶת פָּנַי בַּמַּיִם וְתַחְתִּיתָם פְּנֵי אָדָם, פְּנֵי חַיָּה, פְּנֵי עוֹף
לֹא מְבֻשָּׁל (שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד, לְהוֹרִיד אֶת הָעוֹר), פְּנֵי אִשָּׁה עֲיֵפָה,
גַּבָּהּ מְכֻסֶּה עֵינַיִם, יָדֶיהָ אֲדֻמּוֹת
כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא,
וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל
בָּרוּךְ כְּבוֹד אֲ-דֹנָי מִמְּקוֹמוֹ, וַאֲנִי שָׁאַלְתִּי עַל מְקוֹמִי, מְקוֹמִי
מָה עִמִּי
וַאֲנִי עַל הַגָּלוּת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְעוֹד מְעַט יִפָּתְחוּ הַדְּלָתוֹת וְהַיְלָדִים
יִפְרְצוּ דַּרְכָּן, וְהָאוֹגְרִים רְעֵבִים.
כְּמַרְאֶה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר בֶּעָנָן בְּיוֹם גֶּשֶׁם
זוֹהֶרֶת עֲרֵמַת הַכְּבִיסָה וְנֹגַהּ לָהּ סָבִיב
וּמַרְאֵה הַבַּיִת כָּאֵשׁ לִי
מֵעבֵר
כְּצִפּוֹר רוֹעֶדֶת, פְּעוּרָה. דָּבָר אֵינוֹ פּוֹעֵם בָּהּ
מִלְּבַד הַפַּחַד. אֵיבָר אַחַר אֶבְרָה נוֹשְׁרִים מִמֶּנִּי
שָׁעָה שֶׁאֲנִי נִתְלֶשֶׁת מֵעַל הָאֲדָמָה
כְּמוֹ תִּנְשֶׁמֶת מִן הַלַּיְלָה.
לָבָן הָאֹפֶק וְאֵיבָר בְּתוֹכִי מִתְעַקֵּשׁ לִפְעֹם,
הֶרְגֵּל שֶׁשְּׁמוֹ אֱמוּנָה,
אֵימָה זוֹחֶלֶת כְּאֶצְבְּעוֹת עֲרָפֶל.
רֵיקָה מִתְּפִלּוֹת, אוֹחֶזֶת בְּחוּט דַּק,
אוֹמְרִים שֶׁאֱ-לֹהִים יֶשְׁנוֹ
אוֹמְרִים שֶׁמִּכָּאן נֵחָלֵץ
יוֹדַעַת שֶׁיֶּשְׁךָ, אֲנִי רוֹאָה אֶת הַצִּפּוֹר, עַמּוּד עָנָן דַּק
מַטָּה גְּרוֹנִי לָאוֹר. מְחַפֶּשֶׂת מָקוֹם לְהַנִּיחַ עָלָיו
פֵּרוּר לֶחֶם עֹנִי.
וּמַה מֵּעֵבֶר
וְהָאֲוִיר כָּבֵד עַל כְּנָפַי
