דני קושמרו, בטור הפתיחה של "אולפן שישי", הצטרף להסבר המקובל שלפיו בישראל מצביעים לפי "שבטים". הדוגמה שבחר הייתה שכונת מישור הגפן באופקים, שבה נרצחו 33 בני אדם ב-7 באוקטובר. "מחדל נורא. אז מה?", אמר, והוסיף כי 65 אחוז הצביעו לממשלה. ברור שאפשר וצריך לשאול על הקשר בין האסון לבין ההצבעה. קשה גם להאמין שקושמרו התכוון לפגוע. ובכל זאת, הניסוח היה צורם: מול אנשים ששילמו מחיר כזה, ראוי להשאיר קצת יותר מקום למורכבות ופחות לתמיהה על בחירתם.
דוגמה לא מוצלחת. קושמרו
(ללא)
אילו הוצגה לצידה דוגמה דומה מהמחנה השני, ייתכן שהמסר היה מתקבל אחרת. בלעדיה, נוצר הרושם שההשתייכות השבטית היא בעיקר בעיה של מי שהצביעו לנתניהו. גם הכתבה המסורתית בשוק לא ממש חילצה אותנו מהמסגרת הזאת. שוב "היד רעדה", שוב הפתק היה מחל, ושוב התחושה היא שהמרואיינים נדרשים להסביר מדוע לא השתכנעו להחליף אותו.
אלא שהם דווקא סיפקו הסבר: החשש מממשלה הנשענת על המפלגות הערביות. אפשר להתווכח איתו, לבחון אותו ולהציג מולו טיעונים אחרים. אבל אי-אפשר לפטור אותו כהרגל אוטומטי, במיוחד על רקע אמירות של נציגי המפלגות הללו שעוררו התנגדות בציבור היהודי. זאת עמדה פוליטית שצריך להתמודד איתה, גם אם היא לא מתיישבת עם הציפיות באולפן.
בכאן 11 הלך גם מואב ורדי על תזת השבטים, אך לפחות הפנה את המבט גם למצביעי גוש השינוי. זה כבר דיון מאוזן יותר, אף שגם בו כדאי להיזהר מההנחה שהתמדה בהצבעה מעידה בהכרח על חוסר מחשבה. אנשים יכולים לבחון מחדש את האפשרויות ולהגיע לאותה מסקנה. לפעמים הם אפילו עושים זאת בלי לקבל הוראות, ובלי לשאול את אמא ואבא. הבעיה המרכזית של שידורי החדשות היא שכמעט תמיד מסקרים את תומכי הליכוד מלמעלה. אמנם יש הרבה ימנים באולפנים, אבל כמה מהם באמת מתוך הבייס של הליכוד ובאמת מכירים את הלך הרוח בו?
נדמה שהטלוויזיה מתקשה במיוחד עם התיקו. היא מחפשת תזוזה, שבירת דפוסים, הכרעה. אלה רצונות מובנים, אבל בחירות הן לא גמר ריאליטי, והציבור לא חייב לספק תפנית בעלילה. גם תוצאה מתסכלת היא תוצאה שצריך להתמודד איתה. זה מה שיש.
בערוץ 13 הכתבה של שי גולדן הצליחה להתקרב קצת יותר למשימה הזאת. המפגש עם תומכי הליכוד היה קשוב יותר, בלי לוותר על שאלות. גם מול מרואיינים מהחברה הערבית הוא העלה אמירות שמעוררות קושי בציבור היהודי. כך אפשר לקיים שיחה שיש בה גם ביקורת וגם הקשבה.
ובערוץ 15 שודרה כתבה על החברה הערבית שכמעט לא נתנה לערבים לדבר, למעט כמה שניות לזוהיר בהלול. תודה על ההסברים המלומדים וההפחדות מהשתלטות ערבית על המדינה. הם נשמעו קצת כועסים על כך שהערבים הצביעו לאחמד טיבי ולא לאיתמר בן גביר. מעניין למה הם עשו את זה.
