ב-1995 עזב רוני ידידיה (72) את המוזיקה בעקבות אלבום שלא זכה לחשיפה. ב-2010 חזר ליצור עם פרויקט אלתרמן, וכעת, כשהוא מוציא עם אלי מגן (78) את השיר "לו היו שתי ידי", למילותיה של תרצה אתר, הוא כבר פחות תלוי בעורכי הרדיו. אפילו למד לחבב את טיקטוק.
״בהתחלה נרתעתי מטיקטוק״, אומר ידידיה. ״הייתה לי תחושה שהקהל הצעיר לא יתחבר לטקסטים של נתן אלתרמן ותרצה אתר, או ללחנים ועיבודים שלא מתחנפים למיינסטרים ולא נשמעים כמו שטאנץ שכבר שמענו מיליון פעם. עם זאת, לפני כמה שנים החלטתי בכל זאת לנסות והופתעתי בענק. גיליתי ברשתות החברתיות קהל פתוח וסקרן שצמא לתכנים פחות צפויים".
עבורו זו גם חוויה מתקנת. "בשנות התשעים, כשהוצאתי אלבומים, הייתי תלוי לחלוטין בעורכים של תחנות הרדיו. אם הם בחרו להתעלם ממני הייתי חסר אונים, מפני שלא הייתה יכולת לקשר ממשי ובלתי אמצעי עם הקהל". מאז חזרתו הוציא שני אלבומים במסגרת הפרויקט, וכעת הוא עובד על השלישי.
אלי מגן
(Reuven Emanuel)
את מגן פגש ידידיה לראשונה כשהיה סטודנט למוזיקה, בהופעה שבה ליוו את מירי אלוני. "זו הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו. מאוד התרגשתי להכיר אותו ולנגן איתו". הפעם החיבור התנהל במהירות: למחרת משלוח הסקיצה כבר קיבל ממגן שתי הקלטות שירה. ״השיר מצא חן בעיניי מהשמיעה הראשונה{, אומר מגן. אם כי בכל הנוגע למהפכה הדיגיטלית, הוא משאיר לשותפו את ההתלהבות. "אני לא נמצא ולא מתמצא בטיקטוק ובדרכי השיווק של אמנים צעירים היום", הוא מסכם.
