שיעור השמנת היתר בקרב ילדים בני שבע בישראל הגיע בשנת 2025 לשיא – כך עולה מהדוח השנתי של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2025.
הדוח מציג תמונת מצב מורכבת של בריאות הציבור בישראל: לצד שיפור בחלק ממדדי הרפואה המונעת ובאיכות הטיפול, נרשמה החמרה במדדי ההשמנה והסוכרת, עלייה בצריכת תרופות נוגדות דיכאון ופערים משמעותיים בשיעורי התחלואה בין מרכז הארץ לפריפריה ובין קבוצות אוכלוסייה שונות. התוכנית, אותה מוביל המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, מתבססת על מידע המצוי בידי ארבע קופות החולים הפועלות בישראל ומתעדת את הנתונים מאז 2014.
השמנה וסוכרת
אחד הממצאים הבולטים בדוח, כאמור, נוגע להשמנת ילדים. בשנת 2025 נרשמה עלייה בשיעורי השמנת היתר בקרב בני השבע, זו השנה השנייה ברציפות. שיעור הילדים הסובלים מהשמנה בקבוצת גיל זו עלה מ-8.4% בשנת 2024 ל-8.6% ב-2025. מדובר בשיעור הגבוה מאז החלה המדידה. שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר נרשמו בפריפריה: אשקלון מובילה את הרשימה ואחריה אזור הגליל המערבי. מנגד, השיעורים הנמוכים ביותר בקבוצת גיל זו נרשמו בבני-ברק ובאזור יהודה ושומרון.
בקרב בני 14-15 נצפתה בשנים האחרונות ירידה קלה בשיעורי השמנת היתר, אך למרות הירידה, 13.8% מהבנים ו-11.5% מהבנות בקבוצת גיל זו סובלים מהשמנת יתר. גם כאן, שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר נרשמו בפריפריה. בקרב בנים נמצאים בראש הגליל המערבי ואשקלון, והנמוכים ביותר הרצליה ומודיעין. בקרב בנות באותם גילים, אשקלון ניצבת בראש הרשימה ואחריה באר-שבע. גם כאן, השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בהרצליה ומודיעין.
הדוח מצביע על פערים משמעותיים גם בין קבוצות האוכלוסייה. בקרב ילדים בני 7, שיעור ההשמנה בחברה הערבית עמד על 10.8% לעומת 8.6% באוכלוסייה הכללית ו-5.8% בחברה החרדית. בגילי 14-15, 19% מבני החברה הערבית סובלים מהשמנת יתר לעומת 12% באוכלוסייה הכללית ו-10% בחברה החרדית.
הנתונים אינם מעודדים גם כשמסתכלים בקרב מבוגרים: בשנת 2025 נמשכה מגמת העלייה בשיעורי השמנת היתר בקרב גברים ונשים בני 20-64, כאשר 62.8% מהגברים ו-57.6% מהנשים סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר. בקרב נשים, שיעורי ההשמנה הגבוהים ביותר נרשמו בנגב המערבי – אזור הכולל בין היתר את שדרות, נתיבות ואופקים. אחריו ברשימה אזור הנגב המזרחי, הכולל בין השאר את דימונה, ערד, ירוחם ואילת, וכן את המועצה האזורית הבדואית. בקרב גברים, בני-ברק ניצבת בראש הרשימה ואחריה בית-שמש. השיעורים הנמוכים ביותר בקרב גברים נרשמו בתל-אביב וברמת-גן.
גם בתחום הסוכרת נמשכה בשנת 2025 מגמת העלייה בתחלואה. שיעור חולי הסוכרת בקרב בני 18 ומעלה הגיע ל-11% לעומת 10.6% בשנת 2024. לפי הדוח, מספר החולים הישראלים הבגירים עומד על כ-677 אלף. שיעור הסוכרת הגבוה ביותר נרשם בנפת נצרת ואחריה נפת חדרה. השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בנפת תל-אביב ובנפת יהודה ושומרון.
עישון ונוגדי דיכאון
שיעור המעשנים בישראל המשיך לרדת בשנת 2025, זו השנה השנייה ברציפות. בקרב בני 16-74 ירד שיעור המעשנים מ-21.1% בשנת 2023, ל-19.4% בשנת 2024 ו-19.1% בשנת 2025. עם זאת, יותר מרבע מהגברים עדיין מעשנים, ושיעור העישון אצלם גבוה ביותר מפי שניים מזה של הנשים (27.2% לעומת 11.9%).
בת-ים ניצבת בראש הרשימה בקרב גברים, עם שיעור עישון של 33.5% – אחד מכל שלושה. אחריה ברשימה נמצאים אזור הגליל המערבי וחדרה. שיעורי העישון הנמוכים ביותר בקרב גברים נרשמו במודיעין ובני-ברק. בת-ים מובילה את הרשימה גם בקרב הנשים, עם שיעור מעשנות של 22.6%, כמעט כפול מהממוצע הארצי (11.9%), ואחריה אשקלון. בתחתית הרשימה נמצאות בני-ברק ובית-שמש.
על רקע שנות המלחמה, נתוני הדוח מצביעים על המשך העלייה בצריכת תרופות נוגדות דיכאון. בשנת 2025 נרשמו 703 רכישות לכל 1,000 איש לעומת 685 בשנת 2024. מאז שנת 2022 עלתה הצריכה בכ-14%. לעומת זאת, בצריכת תרופות לשינה והרגעה נרשמה בשנת 2025 ירידה קלה.
נשים ממשיכות לרכוש תרופות נוגדות דיכאון בשיעורים גבוהים יותר מגברים, עם 833 רכישות לכל 1,000 נשים לעומת 555 רכישות לכל 1,000 גברים. נפת תל-אביב מובילה בהיקף רכישת תרופות אלה ואחריה ניצבת נפת הנגב המערבי. בתחתית הרשימה נמצאות נפת נצרת ונפת ירושלים. עם זאת, כותבי הדוח מדגישים כי הנתונים משקפים את מספר רכישות התרופות ולא את מספר המטופלים, ולכן אינם מעידים בהכרח על שכיחות הדיכאון, החרדה או הפרעות השינה בכל אזור.
רפואה מונעת
בדוח נכלל לראשונה גם מדד לבריאות השיניים בילדים, הבוחן את שיעור הילדים בני שש ו-12 שעברו בדיקה שגרתית אצל רופא שיניים לפחות פעם אחת בשנתיים האחרונות. הנתונים מצביעים על מגמת שיפור: בשנת 2025 עברו בדיקה 50.9% מבני השש ו-45.3% מבני ה-12, לעומת 45.9% מבני השש ו-37.6% מבני ה-12 בשנת 2023.
פערים משמעותיים נרשמו בין ילדים מרקע חברתי-כלכלי שונה: במעמד הנמוך והבינוני, רק 43.9% מבני השש עברו בדיקה שגרתית לעומת 57.7% מהילדים מהמעמד הגבוה. הפער גדול אף יותר בקרב בני ה-12: 38.3% לעומת 52.1%. השיעורים הנמוכים ביותר בבדיקות של ילדים בני שש נרשמו בנפת נצרת, נפת ירושלים ונפת הגולן. בחברה הערבית, רק 36% מבני השש ו-27.2% מבני ה-12 עברו בדיקה שגרתית אצל רופא שיניים בשנתיים האחרונות, לעומת 60.3% מבני השש ו-54.2% מבני ה-12 באוכלוסייה הכללית.
ירידה קלה חלה בשיעור הנשים שביצעו בדיקת ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד – מ-72.3% בשנת 2024 ל-71.5% בשנת 2025. ירידה קלה נרשמה גם בשיעור ביצוע בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, הכוללות בדיקות דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה. שיעור הביצוע בקרב בני 50-74 עמד בשנה זו על 64.4% לעומת 64.9% בשנת 2024.
מנגד, נתונים מעודדים נרשמו בבדיקות הסקר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם, עם עלייה בשיעור הנשים שביצעו בדיקות אלה מ-66.8% בשנת 2024 ל-69.5% בשנת 2025. שיעורי הביצוע בחברה הערבית ובחברה החרדית נותרו נמוכים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
פרופ' נחמן אש, יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, מסר כי "מערכת בריאות חזקה אינה נמדדת רק ביכולתה להתמודד עם מצבי חירום, אלא גם ביכולתה להעניק שירותי בריאות איכותיים, נגישים ושוויוניים לכלל האוכלוסייה, בשגרה ולאורך זמן".
לדבריו, לצד הישגים משמעותיים, עדיין ישנם אתגרים המחייבים הסתכלות ארוכת טווח: "הפערים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה, בין אזורים גיאוגרפיים ובין מעמדות חברתיים-כלכליים אינם גזירת גורל. מדאיגים במיוחד נתוני ההשמנה של הילדים, המהווים תמרור אזהרה מפני שיעור מדאיג של תחלואה עתידית". פרופ' אש הוסיף כי "אסור שמערכת הבריאות תהפוך לקורבן של הצלחתה בתקופות החירום. הממשלה הבאה תידרש להעניק לבריאות הציבור מקום מרכזי בסדר העדיפויות הלאומי".
