מכבי ת”א נמצאת באחת מנקודות השפל הנמוכות בתולדותיה מאז שנות התשעים הקשות. אלא אם יתרחש נס מקצועי, באביב הקרוב היא תסגור 13 שנה בלי פיינל-פור (בעונת הקורונה הייתה בדרך לשם, אבל ההישג ההוא היה כלא היה). בינתיים, ההפסדים נערמים ביורוליג וגם בליגה, תשאלו את מכבי ראשל”צ. התבוסה הביתית לנמסיס הפועל ת”א הייתה עוד תחנה בהידרדרות. הדרבי כמובן לא יצר את המשבר, הוא פשוט הגביר את הווליום.
במשך חודשים דיברנו, בצדק, על הבית שחסר למכבי באירופה. והנה, הבית הגיע, הקהל הגיע, יריבת טופ יורוליג הגיעה, גם המוטיבציה הייתה אמורה להצטרף. אבל ההגנה נשארה בחוץ. משחק אחד אינו מבטל את נזקי הגלות ביורוליג, אבל הוא בהחלט מפרק את האשליה שיד אליהו יכול לשמש תוכנית הבראה. אולם יכול לתת דחיפה כשצריך, הוא לא יכול לסגור קלע כמו מיצ'יץ’.
לעודד קטש אחריות גדולה. הכדורסל שלו זקוק לתיאום, לתזמון ולאמון בין שחקנים. במכבי הנוכחית, גם כשההתקפה מייצרת נקודות, ההגנה אינה מספקת בסיס שאפשר להישען עליו. אי אפשר להסביר שוב ושוב שהיריבה תפסה ערב קליעה. כשהמבצעים מתחלפים והתוצאה חוזרת, צריך לבדוק גם את העיבוד. קטש חייב להוציא מהסגל הזה יותר, בלי לחכות למשלוח נוסף של גארדים. ועדיין, קטש הוא האיש הנכון לצאת לדרך חדשה מכאן.
אלא שמעל הפרקט מתנהלת מלחמה שמחלחלת לחדר ההלבשה. ההחלטה לפרסם התכתבויות פנימיות בין ריצ’רד דיץ לקלאודיו קולדבלה הכניסה את השחקנים לזירת הקרב. לפי מקורות בכירים במועדון, שחקנים שהוזכרו במיילים נפגעו מהפרסום. אפשר להבין. מה אמור להרגיש ג’יילן הורד כשהוא קורא בעלים שמעלה תהייה על ההתנהלות שלו עם וויל ריימן? מה ירגיש עמית עבו כשהגדרתו כגיבוי בלבד יוצאת החוצה? או שיין האנטר, שמגלה שהדיון הפנימי במעמדו ובמיקומו מאחורי בייקוט הפך לפומבי? כנראה שגם לבייקוט לא בהכרח נעים לקרוא את התקווה של קולדבלה שהמצב הזה ישתנה. ביקורת פנימית היא כלי עבודה. פרסומה במסגרת סכסוך בעלים עלול להפוך אותה להשפלה פומבית. אני בטוח שדיץ מלא בכוונות טובות, הוא באמת אוהב את מכבי ת”א, מגיע מטעמים ציוניים ומעוניין להשקיע הון. אבל זה מהלך מבית מדרשו של אחיתופל, של יועץ שאינו מכיר את המועדון מבפנים.
מי שמניח שהורד וריימן ימשיכו לתאם עזרה הגנתית באותה טבעיות, כאילו דבר לא קרה, חי בסרט מנותק מסאונד. אין בכך קביעה שהורד לא יתאמץ, יש בכך הבנה ששיתוף פעולה דורש אמון. עכשיו הצוות צריך לתקן גם את מה שנשבר מחוץ למגרש.
גם היציע נסדק. לאוהדים מותר למחות נגד הרקנאטים או נגד כל בעלים אחר. בעיניי, לעשות את זה במהלך דרבי, כשהקבוצה מתייסרת על הפרקט, זו טעות בתזמון. אבל יותר חשוב: מי שמגיע לסתום למוחים את הפה צריך לזכור - במיוחד בעיתוי שאחרי הבחירות: גם ביציע של מכבי עדיין חלה הדמוקרטיה הישראלית. כרטיס כניסה אינו התחייבות לנאמנות לבעלים, גם אם לרקנאטים עומדות זכויות רבות בהצלחה של מכבי לאורך השנים.
מכבי היא בוודאי אימפריה בתולדות הכדורסל הישראלי והאירופי. אבל כמו ששר דן תורן ז”ל, אימפריות נופלות לאט. בלי הכרעה קרובה שתסיים את סכסוך הבעלים ותאפשר למועדון להתנהל ברצינות וביציבות, גם שני גארדים כמו טיילר דורסי לא יספיקו לקאמבק מפואר. קשה לבקש מהקבוצה לשחק ביחד כשבעליה עסוקים בלפרק זה את זה.