"עשיתי עסקה עם נתניהו שאנחנו מפסיקים לתת לישראל 4 מיליארד דולר בשנה. אנחנו לא נשלם יותר לישראל", כך הצהיר אתמול נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ בריאיון לרשת "פוקס ניוז". טראמפ הוסיף כי "הם בסדר עם זה – הם לא צריכים אותנו". עם זאת, הוא הדגיש כי ישראל היא "בת ברית נהדרת ונסייע לה אם היא תזדקק לכך".
ההודעה תפסה גורמים רבים בישראל מופתעים, כאשר הסכם הסיוע הנוכחי אמור היה לפקוע ב-2028, ובין הצדדים התנהל משא ומתן כיצד לחדשו – כשעל הפרק הייתה בין השאר האפשרות של שיתוף פעולה ולא הסכם סיוע. שאלות רבות נותרו ללא מענה אחרי דברי טראמפ, ובישראל לומדים עדיין את משמעותם.
(JIM WATSON, AFP)
מה הוביל להצהרה המפתיעה?
לדברי טראמפ, נתניהו היה זה שפנה אליו בנושא: "אנחנו נותנים להם דברים וכסף בשווי 4 מיליארד דולר, והם לא זקוקים לזה. ביבי נתניהו פנה אליי, ואנחנו מדברים על זה כבר כמה שנים, כי מדובר בהרבה מאוד כסף", טען. דבריו הנחרצים של הנשיא האמריקאי נאמרו בסמוך לתחילת בחירות האמצע בארצות-הברית, מתוך תקווה להעביר לצד הרפובליקני קולות של מי שמתנגדים להמשך הסיוע הכלכלי והצבאי לישראל.
במהלך שיחה שלו עם עיתונאים על הפסקת הסיוע לישראל הסביר טראמפ: "אני וביבי נתניהו הגענו להסכמה על זה. הוא העלה את זה. הוא אמר: 'אני חושב שזה יהיה מתאים אם לא נקבל סיוע', כי הוא מבין שזה אחת מנקודות המחלוקת נגד ישראל בתוך ארה"ב". עד כה לא היה ידוע על הסכם כזה בין טראמפ לנתניהו, שאמנם רמז כי הסיוע מארה"ב צפוי להצטמצם והודה כי היחסים עם ארה"ב הורעו משמעותית – אך לא אמר כי הסיוע יופסק לחלוטין, בוודאי שלא משנה הבאה.
מהו היקף הפגיעה בתקציב המדינה?
במשרד האוצר לא ידעו מראש על הסיכום עליו בישר הנשיא טראמפ. בצמרת המשרד סירבו להתייחס להחלטה באופן רשמי, וגורמים טענו כי גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא עודכן בבשורה לפני פרסומה. גורמים כלכליים בכירים אמרו ל"ידיעות אחרונות" כי מדובר בהחלטה חמורה מאד למשק הישראלי. לדבריהם: "ויתור על שנתיים בסיוע זה בעצם 8 מיליארד דולר. מאיפה ניקח את זה? ברור – ממיסים של האזרחים". גורם כלכלי הוסיף ש"הדמוקרטים שכביכול מתנגדים לסיוע העניקו לנו אותו ביד רחבה ודווקא טראמפ והרפובליקנים מבטלים אותו".
לפי ההערכות, הצורך בתוספת לתקציב הביטחון כפיצוי על היעדר הסיוע צפוי להוביל גם לקיצוצים בתקציבים של משרדי ממשלה אחרים, המעניקים שירותים חיוניים לציבור.
מהן ההשלכות הביטחוניות?גם בצה"ל ובמערכת הביטחון כולה היו מופתעים מההצהרה הדרמטית על הפסקת הסיוע, שעלולה להוביל למשמעויות דרמטיות עבור מערכת הביטחון הישראלית. ההשפעה אינה מסתכמת ברכש מטוסים, תחמושת וציוד צבאי. חלק מהסיוע מוקצה לפיתוח משותף של מערכות הגנה מפני טילים, תחום שבו שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב הוא משמעותי במיוחד. הפסקת המימון עלולה להשפיע על היקף הפרויקטים המשותפים ועל קצב פיתוחם, בהתאם להסכמות שיגובשו בין המדינות.
אם טראמפ אכן יממש את ההצהרה וארה"ב תפסיק את הסיוע השנתי, יהיו לכך כמה השלכות משמעותיות: ראשית, ישראל תצטרך לממן בעצמה חלק גדול יותר מרכש אמצעי הלחימה. במקום להשתמש בכספי הסיוע האמריקאי, משרד הביטחון יצטרך להקצות לכך תקציבים ישראליים. המשמעות היא תוספת הוצאה של מיליארדי דולרים בשנה, או לחלופין התאמות בתוכניות הרכש. שנית, למהלך יש גם משמעות מדינית ואסטרטגית. הסיוע האמריקאי הוא לא רק כספי. הוא מבטא את המחויבות של ארה"ב לביטחון ישראל ואת עומק היחסים בין המדינות. הפסקתו תהיה שינוי משמעותי ביחסים, גם אם ארה"ב תמשיך לספק לישראל נשק ולשתף איתה פעולה בתחומים אחרים.
האם יש חלופות לסיוע?
סגירת הברז התקציבי מארה"ב תציב את ישראל בדילמה נוספת, סביב שיתופי פעולה אפשריים אחרים. כחלק מהסכם הסיוע הנוכחי, ישראל מחויבת לנצל את התקציבים לרכישת מערכות נשק מתקדמות מארה"ב. אך בהיעדר הסכם, תיווצר במערכת הביטחון התלבטות – האם לקנות את אותן המערכת מהאמריקאים? או לחפש הזדמנויות זולות יותר במדינות אחרות.
מדובר בשינוי אפשרי במודל היחסים הביטחוניים בין ירושלים לוושינגטון, שעליו נשענו במשך שנים תוכניות הרכש וההצטיידות של צה"ל.
איך הדבר ישפיע על יחסי ישראל-ארה"ב?
באירוע שקיים לפני הבחירות בישראל ובו הציג את תפיסת הביטחון שלו, דיבר נתניהו על האפשרות שישראל תאבד את ארצות-הברית ותצטרך למצוא בני ברית אחרים ברחבי העולם. לדברי נתניהו: "בעוד שנתיים יכול לעלות נשיא או נשיאה שיהיו מאוד עוינים לישראל. איך תטפל שם? איך תפעל מול ארה"ב? ויותר מזה – מהם הפתרונות המתבקשים?". נתניהו, שלא לקח אחריות על טיב היחסים הנוכחי עם ארה"ב, המשיך ואמר: "קודם כול, לפעול כמיטב יכולתנו בשנתיים האלה, ובשנתיים שאחר כך מול הזירה האמריקנית, בטוב וגם ברע. והדבר השני הוא ליצור בריתות אחרות. על זה אני עמל עכשיו מול מדינות רבות באזורנו וגם מדינות מחוץ לאזורנו. הודו אינה מדינה קטנה, ויש גם מדינות רבות אחרות".
בנוגע לשותפים פוטנציאליים חדשים ברחבי העולם אמר נתניהו: "באמריקה הלטינית יש שינוי גדול. חייבים להרחיב את מאגר הבריתות ולפתח יכולות שמייצרות את הנכסיות שלנו לכולם. ואגב, גם באירופה. מדינות שמגנות אותנו – יש להן חוצפה, דרך אגב. הן מגנות אותנו ובאות אלינו. ואני אומר להן: תלוי בכם, תלוי איך תתנהגו. ולכן אנחנו לא נעדרים מנופים, אבל להפך: אתה צריך מיומנות בינלאומית גדולה מאוד כדי לטפל בשינוי הזה בארצות הברית, שצפוי להיות, וגם במדינות אחרות".
