גל מתקפות סייבר חריג שפקד לאחרונה את אירופה חושף את רגישותן הקיצונית של תשתיות קמעונאיות, לאחר שתוקפים הצליחו להשתלט על בקרי טמפרטורה במרכזים לוגיסטיים ובסופרמרקטים, לשבש את מערכות הקירור ולהשמיד טונות של מזון. בעקבות זאת, מערך הסייבר הלאומי הפיץ בישראל בתחילת השבוע התרעה דחופה המחייבת את רשתות שיווק וחברות המזון לבצע בדיקה רוחבית של מערכות הבקרה שלהם המחוברות לרשת.
על פי נתוני גופי אבטחה בינלאומיים, התוקפים ניצלו חולשות מובנות בבקרים תעשייתיים שפותחו במקור עבור רשתות פנימיות סגורות, ונחשפו לאינטרנט ללא הגנה מספקת. מומחי אבטחה בארה"ב ובאירופה מציינים כי בניגוד למתקפות כופרה קלאסיות המכוונות לשרתי נתונים, אירועי התקיפה האחרונים בסופרמרקטים ממחישים מעבר לתקיפת טכנולוגיה תפעולית במטרה לגרום לנזק פיזי ישיר לציוד ולמוצרים מתכלים.
מערכות קירור וחימום הפכו בשנים האחרונות לממוחשבות והן מקושרות לענן לצורך חיסכון באנרגיה. ואולם, החיבוריות הזו יצרה כמה בעיות פרצות חמורות. את זו שגרמה לנזקים שנצפו בחודש שעבר וגם שלשום באירופה גילו חוקרים ישראלים מחברת קלארוטי כבר ב-2025.
"פריצות מהסוג שרואים באירופה מדגישות את הצורך בתשתיות עמידות בפני תקיפות סייבר, גם במישור הלאומי וגם במישור הפרטי. מתקפות מהסוג הזה אינן חדשות לישראל, ומדגישות את הצורך וההכרח שלנו כמדינה להיות בחזית בנוגע לטיפול באיומי סייבר מסוג זה", מסביר אמיר פרמינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של קלארוטי. "ישראל תמיד הייתה ותהיה יעד מעניין עבור תוקפים. השותפות עם מערך הסייבר מאפשרת לנו כחוקרים להעביר את הידע על איומים פוטנציאלים לגוף שיודע לפעול אל מול מטרות פגיעות בארץ".
מערך הסייבר הלאומי דורש מהארגונים בישראל לנתק מיד את מערכות קירור מחשיפה ישירה לאינטרנט, להחליף סיסמאות מחדל, להטמיע אימות רב-שלבי ולהקים מערכות התרעה עצמאיות המנוטרות בנפרד. כל חריגה או פעילות חשודה מחויבת בדיווח מיידי למוקד 119.
הדאגה של המערך מבוססת על הערכה ששיתוק תעשיית המזון במדינה יכולה לשבש את היכולת שלנו להתמודד עם מצבי חירום - במיוחד כאלה שנמשכים יותר מכמה ימים. בין אם מדובר בסייבר פלילי, מדינתי או אקטיביסטי, במצב חירום בריאותי, מלחמתי או טבעי, שיבוש של יכולת אספקת המזון היא משהו שצריך להגן מפניו.
