לאחר התקפה דומה על יותר מ-400 סופרמרקטים ומחסנים אוכל בצרפת בחודש שעבר (ובלפחות שישה בסיסים אמריקאים בחודש אוגוסט האחרון), מאות סופרמקרטים בשבע מדינות ברחבי אירופה נאלצו לזרוק טונות של מוצרי אוכל מקוררים או מוקפאים, לאחר שתקלה הזרימה אוויר חם, לפעמים עד לטמפרטורה של 50 מעלות, לתוך המקררים והמקפיאים. החשד העיקרי של הרשויות הוא שמדובר במתקפת סייבר נגד מרכזי הבקרה והשליטה של המקררים והמקפיאים (הנשלטים בשלט רחוק) בסופרמרקטים.
החשד העיקרי נופל על האקרים רוסיים כחלק מהמלחמה ההיברדית שעורך הקרמלין נגד מדינות המערב המסייעות לאוקראינה. אפיק חקירה אחר, הוא שמאחורי הפעולה עומדים פעילי שמאל קיצוני שהשתלטו מרחוק על מערכות הקירור כחלק מההפגנות המתרחשות בערים האירופאיות בשבועות האחרונים נגד יוקר המחיה. הצבא האמריקאי, שחלק מבסיסיו נפגעו במתקפה האחרונה, הפנטגון והרשויות בצרפת כבר הורו לפתוח בחקירות לגבי המתקפות באוגוסט ואוקטובר בחשד למתקפות סייבר.
(FREDRIK SANDBERG, AFP)
לזרוע פאניקה
התקלות במערכות הקירור שלשום התרחשו בסופרמרקטים ובמחסני קירור ואחסון בבלגיה, אסטוניה, פינלנד, אירלנד, לוקסמבורג, הולנד ושבדיה. גם סופרמרקטים באיטליה ובאנגליה סבלו מתקלות דומה, אבל בהיקף הרבה יותר נמוך מאשר בשבע המדינות האחרות. הסופרמרקטים דיווחו על עליה ללא שליטה בטמפרטורות של המקררים והמקפיאים, והזרמה של אוויר חם שגרמה לקלקול במוצרים שהיו בתוך מכשירי הקירור וההקפאה. עד כה, אף ארגון לא לקח אחריות על הפעולה שהנזק ממנה נאמד במיליוני אירו, והרשויות במדינות הללו, שהודיעו על פתיחת החקירה לא ציינו כי מדובר בהתקפת סייבר.
"זה נראה כמו התקפה היברידית טיפוסית", אמר ל"ידיעות אחרונות" איש ביטחון גרמני, "חבלה בשירותים ובעסקים בצורה שתפריע לחיי היום יום של האזרחים ולאספקת הזמון, לזריקת טונות של אוכל כשבכל שבוע יש הפגנות על יוקר המחיה במדינות הללו, מה שיעלה אצלם בסופו של דבר את השאלה האם הסיוע לאוקראינה והעימותים בקרמלין שווים את ההפרעות הללו. מי שתוקף בצורה כזו מוותר על התקפה על בנקים ועסקים גם כי הם מוגנים מאוד, אבל בעיקר שפגיעה בדבר מובן מאליו כמו מזון היא משהו שזורע פאניקה".
מערכות הקירור בסופרמרקטים נשלטות מרחוק על ידי מערכת בקרה ושליטה מרכזית שמווסתת את הטמפרטורות של גופי הקירור על ידי חיבור לאינטרנט. רוב המערכות הללו מוגנות על ידי מערבות להגנה מפני התקפות סייבר, אבל מתברר שלא באופן הרמטי, בעיקר כשמדובר במערכות ישנות יותר. בהתקפה שהייתה בצרפת בחודש שעבר, רוב המערכות שהותקפו היו מערכות ישנות שלא השתמשו בעדכוני תוכנה להגנה.
לא דורשים כופר
עד כה, שום גורם לא לקח אחריות להתקפות, אבל העובדה שהפעולה גורמת לנזק מיידי, קלקול והשלכת מזון רב לאשפה, ובכך מונעת כל יכולת לדרוש תשלום כופר, מעידה כי לא מדובר כאן בפעולת התקפה כלכלית, כפי שהיתה מתקפת ההאקרים מצפון-קוריאה על בורסת הקריפטו ביינאנס (שיצאו מההתקפה עם שלל בערך של 6.36 מיליארד דולר) אלא במתקפה פסיכולוגית שאמורה לערער את ביטחון תושבי המערב והרשויות, ואת האמון ביניהם.
בראיון ל-NPR אמר עמרי שגב מויאל מחברת פרופרו, כי קיים סיכוי כי מדובר בפעולות של גופים איראניים המבצעים באירופה ניסוי כלים לפני שיערכו התקפה דומה בישראל.
הפגיעה באנגליה היתה מצומצת הרבה יותר, גם בגלל התערבות המרכז הלאומי להגנת סייבר לאחר ההתקפות שנערכו בצרפת בחודש שעבר, והודות לשיתוף הפעולה של הסופרמרקטים עם המרכז. כתוצאה מכך, רבים מהמקררים שהיו חשופים יותר להתקפות, רוקנו ממוצרי אוכל ונותקו מהאינטרנט כדי שיוכלו לעשות אתחול למערכות האבטחה שלהם.
לעומת זאת, בבלגיה נאלצו בעלי הסופרמרקטים לזרוק כמויות עצומות של מוצרי אוכל בשווי של מיליוני אירו. "מאז שעות הבוקר אני מרגיש מועקה כבדה", אמר אתמול ל-BBC מתיאו טילמן, מנהל ברשת הסופרמרקטים הוותיקה דלהייז בבלגיה, "כל כך הרבה אנשים רעבים לאוכל, לכל כך הרבה ילדים חסר משהו לאכול. איך אנחנו יכולים לזרוק כמויות גדולות כל כך של אוכל במצב כזה? במצבים כאלו, אתה רק מרגיש שאתה רוצה לעזוב את העבודה".
