באופן טבעי, פרק פתיחת העונה של "זהו זה" התמקד בתוצאות הבחירות, אך המערכונים שעסקו בכך זנחו את מי שנראים כמו הדמויות המרכזיות בסאגה: ראשי המפלגות. רק אחד מהם זכה ל"חיקוי" (נניח) בפרק, והוא אפילו לא יהיה בכנסת הבאה: אבי מעוז, יו"ר מפלגת נעם, שנבחר לשמש כמושא הנקמה של אזרחים ואזרחיות שהוטרדו לאורך הקמפיין באמצעות שיחות אוטומטיות לטלפון האישי. למעשה, מעט מאוד פוליטיקאים הוזכרו בשמם, ואם כן זה לא היה בהקשר של עמדה כזאת או אמירה אחרת.
במקום, "זהו זה" התבוננה על מי שנוטים להישכח בשנייה שנסגרות הקלפיות: הציבור עצמו. מערכון הפתיחה הציג מקהלה שמזמרת את "אין לי ארץ אחרת" ומשנה את המילים כדי לבטא את התלאות הכרוכות בהשגת דרכון זר. בכל שבוע נתון זאת הייתה אמירה נוקבת, קשה אפילו, בטח בשידור הציבורי. לאחר מערכת בחירות שהושפעה במידה רבה ממגמות דמוגרפיות, העיכול מסובך עוד יותר.
לא רק הפוליטיקאים אחראים. "זהו זה"
(ללא)
גם המערכון הבא הציב את החברה במוקד, והפעם בזירה היומיומית של בית החולים: אבי קושניר שיחק מטופל שנערך לניתוח ומזדעזע בקול רם מהמחשבה על שיתוף פעולה פוליטי עם הציבור הערבי, בעודו מוקף בצוות שלם שדובר ערבית ונערך, ובכן, לשמור על חייו. כרגיל ב"זהו זה", אין צורך באקסטרה-מוח בשביל השורה התחתונה (והיה נחמד לו מערכון כזה היה נעזר בשחקנים ערבים), וגם זכוכית מגדלת לא תסייע באיתור פירורים של נקודת מבט אחרת (למשל זאת שרוב ראשי "גוש השינוי" התחייבו עליה). אלא שהדגמת הפואנטה באזורים שבין אדם לחברו, מבהירה את הסכנה האמיתית שגלומה בדה-לגיטימציה של ציבור שלם. בניגוד לתזה הנוחה, שבה הפוליטיקאים מלהיטים מטעמיהם שלהם והאנשים הפשוטים נוטים להסתדר, המערכון הנ"ל מבקש להצביע על האחריות של כל אחד ואחת לסיטואציה האיומה שנוצרת.
גם היחסים הטעונים של יהודים בינם לבין עצמם זכו לטיפול, במערכון שבו קושניר ונעמי לבוב שיחקו זוג מאוכזב מהתוצאות. ביום למחרת, בעודם גוללים כותרות מדכאות בנייד, הם מתחילים לתהות שמא האורחים (דבל'ה גליקמן והגר אנגל), שבאו מחו"ל כדי להצביע, תמכו בגוש היריב. לאחר שהחקירה העלתה שהם הטילו פתק לבן, נדמה שהכעס עליהם היה גדול עוד יותר. זאת לא הייתה פרודיה על פוליטיקה, אלא על תחמנות (של האורחים) ואינטרסנטיות (של המארחים).
לכן היה זה מתבקש לסיים עם "אף אחד לא קם" שכתב יוסי בנאי, שבו גם הברגים הקטנים הם הסיבה שהמכונה מקולקלת. אגב, השיר בוצע לראשונה על ידי הגשש החיוור באפריל 1974, שבועיים אחרי שגולדה מאיר התפטרה כי מישהו דווקא כן קם ומחה על מחדלי המלחמה. היום אפשר בעיקר לקפוץ.
בקטנה
עונת ה"אולסטארס" של "דה ווייס" הגיעה לסיומה ברשת עם הישג חריג ואולי אפילו חסר תקדים: במקום שהתוכנית תקפיץ את הקריירה של המשתתפים, הם יוצאים ממנה אפילו פחות מפורסמים מכפי שנכנסו אליה.
