אחרי שעבד עם קוונטין טרנטינו ("כלבי אשמורת", "ספרות זולה") והאחים איתן וג'ואל כהן (איתם עשה חמישה סרטים וביניהם "פארגו" ו"ביג לבובסקי"), הגיע הזמן של סטיב בושמי לשתף פעולה עם עוד יוצר מבריק עטור פרסים: הבמאי-תסריטאי-מחזאי מרטין מקדונה ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי").
זה קורה בסרט "סוס פרא תשע", שמוצג כעת בישראל והולך להיות קרוב לוודאי אחד הבולטים בעונת הפרסים הנוכחית. "מרטין ואני נפגשנו לראשונה בפסטיבל ונציה 2022. הוא הגיע עם 'רוחות אישרין' ואני עם סרט אחר", סיפר בושמי (68), במפגש מקוונן עם עיתונאים בוחרי "גלובוס הזהב", בו השתתפתי בשבוע שעבר. "בילינו יחד ומיד התחברנו. אמרתי לו בצחוק: 'אתה חייב לעבוד איתי!', והוא אמר שישמח. כעבור שנים אחדות מרטין הציע לי תפקיד ב'סוס פרא תשע', ולא היה מאושר ממני. הוא אחד הבמאים הטובים בדור שלו. כותב דיאלוגים וסיפורים נהדרים והחוש הוויזואלי שלו נפלא. אכפת לו מהדמויות שלו ומההיסטוריה".
"חוויה גדולה". סטיב בושמי
(Diego Araya Corvalán, Searchlight Pictures)
וההיסטוריה במקרה של "סוס פרא תשע", היא צ'ילה 1973, זמן קצר לפני שהגנרל אוגוסטו פינושה הדיח את הנשיא הסוציאליסטי סלבדור איינדה והשליט משטר רודני אכזרי, שרדף, עינה והעלים אנשי שמאל, סוציאליסטים ומתנגדי משטר. פינושה ביצע את ההפיכה בעידודם ובתמיכתם של ארצות הברית וה-CIA שזממו לבלום את התפשטות השמאל והקומוניזם באמריקה הלטינית.
בושמי מגלם את ראש השלוחה של ה-CIA באמריקה הלטינית, ומוטרד מכוונת אחד הסוכנים שלו (ג'ון מלקוביץ') לפרסם ספר זיכרונות, בו יחשוף סודות אפלים. "הרקע של הסיפור בסרט מאוד רציני, כי הדברים האלה באמת קרו", אומר בושמי. "ארצות הברית הייתה שותפה לדבר עבירה, וה-CIA שיחק תפקיד משמעותי בהפיכה בצ'ילה. הם ערערו דמוקרטיות והקימו דיקטטורות. תודה לאל שדברים השתנו מאז.
"אבא שלי לחם במלחמת קוריאה, והאמין במהלך השנים, כמו רבים אחרים, שאסור לתת לקומוניזם להשתלט, כי אז הוא יגיע לארצות הברית. הפחד הזה גרם להיסטריה מוטעית ומעוותת, כמו שקרה בשנות ה-50 עם צייד המכשפות של הסנטור מקארתי, שרדף אחרי אמריקאים – מורים, כמרים ואמנים – מתוך מחשבה שהם מסתננים. כפי שאנחנו יודעים, הדמוקרטיה היא שברירית מאוד".
חלק נכבד מעלילת הסרט מתרחש באי הפסחא באוקיינוס השקט, לשם מגיעה דמותו של בושמי בעקבות שני הסוכנים שלו (מלקוביץ' וסם רוקוול). האי הגעשי המרוחק התפרסם בזכות מאות פסלי המואי הקדומים, האימתניים והחידתיים, שנחצבו ופוסלו על ידי התושבים הפולינזיים למטרות פולחן. "האי הוא חלק מיסטי ומדהים. לא יכולתי להאמין שזכיתי להגיע לשם", אומר בושמי. "הייתה לי הזדמנות לבקר בכל פסלי המואי, בזריחה ובשקיעה, וזאת באמת חוויה מעשירה. אי הפסחא הוסיף לחוויית החיים שלי משהו שתמיד אשא איתי".
