יש סיפורים קלאסיים שחוזרים על עצמם מראשית ההיסטוריה המודרנית: אישה נאה, גבר רב עוצמה, קשר אישי רומנטי שהופך לכלי להשגת מידע, וסודות שאולי שווים מיליארדים. סיפורי ריגול רבים נשענים על אותו מרכיב אנושי: היכולת להתקרב לאדם הנכון, לזכות באמונו ולגלות את מה שאיש מבחוץ אינו יכול להגיע אליו. את התבנית הזאת ראינו לא פעם גם בסרטי קולנוע.
בעמק הסיליקון כנראה לא זוכרים היטב את שיעורי ההיסטוריה, ואולי גם לא צפו במספיק סרטי ריגול. נראה שהם עדיין לא הפנימו שלא מספיק להיזהר מפרצות אבטחה, מתקפות סייבר והאקרים. סכנה גדולה לא פחות אורבת דווקא מצד האנשים שאיתם הם עובדים.
ג'נסן הואנג ואליס הואנג החשודה בריגול. המידע שווה הרבה יותר מכסף
(-, AFP)
סיפור הקשר הרומנטי בין ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, לבין אליס הואנג, מנהלת בחברת טכנולוגיה מסינגפור, ככל הנראה לא היה זוכה לכותרות הענק אלמלא החשדות שהעלו גורמי מודיעין אמריקאיים, שלפיהם היא פעלה כמרגלת עבור המשטר בבייג'ינג.
החשש מגניבת מידע
סיפורו של הואנג אינו בודד, הוא מצטרף לשורה של אירועים שהעמידו את ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות בפני איום שהולך ומקבל ממדים חדשים.
עבדולרחמן אל-פוזאן העובד הסעודי לשעבר של OpenAI, למד ב-MIT ועבד כמהנדס ב-Meta. הוא הוזמן להרצות באוניברסיטת סטנפורד, החזיק בגרין קארד והתגורר בארצות-הברית יותר מעשור. בתוך כך הוא שימש שותף במשרה חלקית בקרן הון סיכון, שפעלה לקידום תעשיית הטכנולוגיה במזרח-התיכון. איש לא חשד בו עד שב-9 באוקטובר נעצר בחשד שהטמין מכשיר הקלטה במשרדי החברה.
פרשה נוספת נחשפה בפברואר 2026 כאשר הוגש כתב אישום נגד שתי אחיות ממוצא איראני ובעלה של אחת מהן, שהתגוררו בסן חוזה שבקליפורניה. זאת בחשד לכך שגנבו מידע סודי מחברות טכנולוגיה אמריקאיות, בהן גוגל. סמאנֶה גאנדאלי, שעבדה כמהנדסת בחברה, ואחותה סורור, שהתמחתה בה, מואשמות בהוצאת מאות קבצים הנוגעים לשבב Tensor של גוגל, לרבות מידע על ארכיטקטורת החומרה, מערכות האבטחה וההצפנה. בעלה של סמאנֶה, שעבד בחברת שבבים שזוהתה כקוואלקום, מואשם בגניבת מידע טכנולוגי גם ממעסיקו.
לפי כתב האישום, השלושה העבירו קבצים באמצעות פלטפורמות תקשורת חיצוניות, ניסו להסתיר את עקבותיהם ואף מחקו מידע לאחר שגוגל זיהתה פעילות חריגה. ההליך הפלילי בעניינם עדיין מתנהל, והטענות נגדם טרם הוכרעו בבית המשפט.
המשותף לפרשות האלה הוא שהמידע הרגיש לא נגנב בהכרח באמצעות פריצה מתוחכמת למערכות המחשוב. בחלק מהמקרים, החשודים היו אנשים שהחזיקו בגישה חוקית למידע במסגרת עבודתם. הם הכירו את המערכות, ידעו היכן נמצאים הנכסים המסחריים החשובים ביותר של החברה ולעיתים גם כיצד לעקוף את מנגנוני הפיקוח. מבחינת חברות הטכנולוגיה, מדובר באחד האיומים הקשים ביותר לזיהוי: לא האקר שמנסה לפרוץ מבחוץ, אלא אדם שכבר נמצא בתוך המערכת.
עמק הסיליקון הפך בשנים האחרונות לאחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של ארצות-הברית. החברות הפועלות בו מחזיקות בטכנולוגיות שיכולות להשפיע על הכלכלה העולמית, על מערכות הביטחון, על התעשייה הצבאית ועל מאזן הכוחות בין המעצמות. בעידן שבו שבבי AI, אלגוריתמים ומודלים של בינה מלאכותית הפכו למשאבים בעלי חשיבות לאומית, המידע שנמצא בתוך החברות הללו שווה הון — ולעיתים הרבה יותר מכסף.
תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית נשענת זה שנים על עובדים שהגיעו מכל רחבי העולם, ורבים רואים בגיוס כישרונות בין-לאומיים תנאי הכרחי לשמירה על היתרון האמריקאי בתחום הבינה המלאכותית. בכירי התעשייה אף קוראים להרחיב את האפשרויות העומדות בפני עובדים זרים. כך, באפריל האחרון טענה קתרינה מוליגן, חברה בכירה בצוות הביטחון הלאומי של OpenAI, כי יש להאיץ את מסלול לקבלת אזרחות אמריקאית עבור עובדים כאלה, שאותם הגדירה נכס אסטרטגי-לאומי. לדבריה, רבים מעובדי החברה אינם אזרחי ארצות-הברית, ובהם גם עובדים מסין.
אלא שהמדיניות הזאת מעוררת גם התנגדות. מבקרים בתעשיית הטכנולוגיה ובקרב המחוקקים בוושינגטון מזהירים כי חברות המעסיקות כמות גדולה של עובדים זרים עלולות לפגוע בהזדמנויות התעסוקה של האמריקאים, ולהפוך ליעד נוח יותר לניסיונות של ריגול סיני.
מעצרו של אל-פוזאן החזיר את הוויכוח למרכז הבמה. המנכ"ל של חברת Anduril, פאלמר לאקי, ומשקיע ההון סיכון שון מגווייר קראו שוב להעדיף עובדים אמריקאים. מגווייר טען כי עמק הסיליקון נהג לאורך שנים בפתיחות רבה מדי ובתמימות כלפי שיטות הפעולה של גורמים זרים.
רק קצה הקרחון
ארה"ב וסין מצויות במרוץ טכנולוגי אינטנסיבי לפיתוח תשתיות הבינה המלאכותית המתקדמות בעולם. למרוץ הזה יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על עתידן הכלכלי של שתי המדינות, על כוחן הצבאי ועל יכולתן לחדשנות.
ככל שנחשפים יותר מקרים של גניבת מידע וחשדות לריגול מתוך חברות הטכנולוגיה, כך גוברת ההבנה שאלה אולי רק קצה הקרחון, ושמקרים נוספים טרם נחשפו. החשש הזה יכול להפוך את סביבת העבודה בעמק הסיליקון לזהירה הרבה יותר, אך גם לחשדנית: עובדים יצטרכו לחשוב פעמיים על המידע שהם חולקים ועם מי. בעידן שבו הסודות היקרים ביותר של החברות נמצאים בידיהם של עובדיהן, האתגר יהיה לשמור על האיזון העדין בין הצורך באמון ובשיתוף פעולה לבין הצורך להגן על המידע הרגיש ביותר.
