רגע אחרי השבעת הכנסת ונאום נתניהו, צוות התפעול מפנה את הפודיום ונושא את סמל המדינה על מקל, על העוקם. כמו מרגלים התרים את הארץ ונושאים אשכול ענבים ענק, המרמז על טובה. כמו, חלילה, יהודים הנושאים את כלי המשכן ביציאה לגלות, חקוקים על שער טיטוס לדיראון עולם. ברקע הגובלן של האמן מארק שאגאל, שרקם בכישרון את כל הסיפור היהודי – מהעבר המפואר בארץ ישראל, דרך הגלות ועד התחיה הציונית. שאגאל לא ויתר על תמונת עתיד על פי חזון הנביאים. כמו סמל המדינה שהרימו צוותי התפעול, כך גם הגובלן מזכיר מה הפוטנציאל ומה הסכנה. איפה מונחת המחויבות. וחברי הכנסת עצמם? הם קטנים, מוצללים, בתחתית הפריים. הם לא הסיפור. גם לא נאום ראש הממשלה, שברח מהממלכתיות אל הפילוג הנוח והמוכר. הם, והוא, רק חוליה בשרשרת. האם יבינו את גודלו של המעמד?
צילום: אלכס קולומויסקי
