אחד העצבים החשופים ביותר בנבחרות ישראל הוא נושא שילוב השחקנים הערבים, כשהכדורגל הוא ענף מצטיין בנושא עם אחוז שחקנים ערבים שגדול משמעותית מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית, וזהו אחד המסרים החשובים ביותר מבחינת ההתאחדות לכדורגל.
אלא שעד לזימון ביום שני בלילה של זאהי אחמד מהפועל באר-שבע, לראשונה אחרי יותר משלושה עשורים אף שחקן ערבי לא נכלל בסגל נבחרת ישראל בדרכה לחלון המשחקים בליגת האומות שייפתח מחר בפרישטינה נגד קוסובו.
(עוז מועלם)
בהתאחדות ידעו לשלב בכירים מהחברה הערבית בתפקידי מפתח - ובהם ממלא מקום היו"ר, באסם סולימאן, וחבר ההנהלה האמון על שילוב החברה הערבית, אחמד אבו-אלעם. כעת, בשל המצב החריג, הוחלט לקיים בשבועות הקרובים ישיבת חירום בוועדה המקצועית כדי לבחון כיצד הגיעה נבחרת ישראל, שרק לפני כמה שנים שיחקו שישה ערבים בהרכבה הפותח, למצב שבו יש לה נציג אחד בלבד בסגל.
"יכול להיות שהשחקנים הערבים רואים את מצב הנבחרת ופחות רוצים להגיע", אמר אבו-אלעם, הנמצא בקשר רציף איתם, בעוד גורמים אחרים העלו את שאלת המחויבות שלהם לנבחרת. שלושה שחקנים ערבים שהיו חלק מהסגל בחלון הקודם לא טסו הפעם עם הנבחרת, כל אחד מסיבותיו, אך נראה כי ישנה השפעה גם למצב הפוליטי וללחצים העצומים שמופעלים עליהם מהעולם הערבי שלא לייצג את ישראל. דיא סבע, למשל, הוא אחד השחקנים הטובים ביותר בליגה הטורקית העונה, אך למרות פלירטוטים מצידו של רן בן-שמעון, מאחורי הקלעים נסגר בין הצדדים כי הוא לא יזומן על מנת לא לפגוע במעמדו בטורקיה. סולימאן, לעומת זאת, טען כי "סבע הבהיר לבן-שמעון כי יגיע לנבחרת רק אם הוא פותח בהרכב".
נמצאים בין הפטיש לסדן
כפי שפירסמנו בשבוע שעבר ב"ידיעות אחרונות", ענאן חלאילי נתון ללחצים עצומים מהעולם הערבי לפרוש מייצוג הנבחרת, שמלווים בקללות ונאצות ברשתות החברתיות. הצוות המקצועי ניהל איתו שיחות ארוכות אחרי שבהתכנסות האחרונה הוא התקשה להרים את עצמו. בתחילת השבוע הודיעו בהתאחדות שחלאילי שוחרר מהחלון הנוכחי בגלל פציעה, אבל זה לא כל הסיפור. חלאילי שותף בשלושת משחקיה האחרונים של קריסטל פאלאס: מול טוטנהאם כחצי שעה, נגד הופנהיים בליגה האירופית הוא פתח והוחלף בדקה ה-55, ועלה מהספסל בדקה ה-88 מול ליברפול. מיד לאחר המשחק האחרון הודיע השחקן לראשי הנבחרת כי הוא מבקש לא להגיע בגלל עומס שהוא חש. בנבחרת לא עשו ניסיונות לשנות את דעתו, וגורם בכיר הודה: "אם אלה היו משחקים חשובים מאוד, היינו לוחצים עליו עד הסוף והוא היה מגיע".
סייד אבו-פרחי, ש"העז" להעלות לרשתות החברתיות לקראת החלון הקודם תמונה עם דגל ישראל, סבל גם הוא מאיומים ונאצות מהעולם הערבי, ולאחר שהורחק מול אוסטריה ספג נאצות גם מישראלים. בן-שמעון החליט לא לזמנו הפעם בטענה כי הוא מעדיף שיישאר בארה"ב להתאקלמות בליגה החדשה, אך מתברר כי בין הצדדים הייתה מתיחות גדולה שכללה צעקות מצד המאמן ודרישה של שינו זוארץ מבן-שמעון להתנצל בפני החלוץ, ומאז הוא נמחק. לכך מצטרפת התנהלותו של מוחמד אבו-פאני בחלון הקודם, שכללה בדיקת MRI עם אבחון לקרע קטן שלדעת הצוות המקצועי לא מנע ממנו לשחק, לצד ניסיונות שכנוע של חברי ההנהלה שיישאר, מה שהסתיים בחזרתו לסרביה ובאי-זימונו הפעם.
"אתם צריכים להבין שהשחקנים הערבים נמצאים היום בין הפטיש לסדן", מסביר אבו-אלעם. ״איומים, קללות ונאצות מצד העולם הערבי הופכים את ההגעה לנבחרת ישראל לאתגר גדול מאוד, ועדיין יש חשיבות גדולה לכדורגל ככלי המאחד ביותר בחברה הישראלית השסועה כיום, בעיקר עם כל העליהום שהחברה הערבית סובלת ממנו בעקבות הבחירות האחרונות. נסיים את החלון ונקיים ישיבה חשובה; לא ייתכן שלא יהיו שחקנים ערבים בנבחרת ישראל מכל הטעמים, וצריך למצוא את הנוסחה שתאפשר להם להרגיש נוח להגיע בימים כאלו".
