"לאחר ששקלנו את עמדת היועמ"שית, הגענו למסקנה כי יש בכל זאת ערך מוסף בהתייצבותה של היועצת המשפטית עצמה": במילים אלה קבעו השופטים כי על גלי בהרה-מיארה להגיע לדיון בשבוע הבא בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"עניינה של החלטה זו, בקביעת הדיון שתכליתו לבחון עם הנציגים המוסמכים של הצדדים, אפשרויות שונות הנוגעות לאופן ניהולו של ההליך וקידומו, בכל הנוגע למר נתניהו", כתבו השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם בהחלטתם, ובהמשך הסבירו: "על מנת לקיים דיאלוג דו-צדדי תכליתי, להערכתנו יש צורך בכך שהגורם האחראי לקבלת ההחלטות יוכל לשמוע את הדברים במישרין ולהתייחס אליהם במידת הצורך". הדיון נקבע ליום רביעי הבא, 18 בנובמבר. "במידת הצורך תישקל אפשרות לקיים את הדיון בדלתיים סגורות באולם", הוסיפו.
(רפי קוץ)
שאלת התייצבותה של היועצת התעוררה במהלך הדיונים בשבוע שעבר. מי שהעלו את הבקשה היו הסנגורים עו"ד ז'ק חן, שמייצג את שאול אלוביץ', ועו"ד עמית חדד, שמייצג את נתניהו, אך אז השופטים חשפו שחשבו על כך בעצמם ואמרו "התפרצתם לדלת פתוחה".
עם זאת, שלשום הודיעו נציגי הפרקליטות בבית המשפט כי בהרב-מיארה לא תתייצב לדיונים. התובעת יהודית תירוש הסבירה: "מצב שבו היועמ"שית מגיעה לבית המשפט כאשר צוות התביעה נמצא כאן ובכירי הפרקליטות הוא תהליך שהוא לא נכון מבחינת סדרי העבודה של מערך התביעה בישראל. אם בית המשפט מכוון לכיוון ההליך בדרך של הסכמה או הסדר זאת הזדמנות להזכיר שוב שדלתם של יועמ"ש ופרקליט המדינה נותרה פתוחה לשיח ישיר". מנגד, עורך דינו של נתניהו עמית חדד אמר: "גם אם היועמ"שית לא רוצה להגיע לכאן, אפשר בהחלט לזמן אותה. אני חושב שהסמכות בהחלט קיימת".
לאן חותרים השופטים?
השאלה הגדולה היא לאן חותרים השופטים בזימון היועמ"שית, ומה בדיוק יעלה בדיון. ראשית, מה שמטריד ומניע אותם הוא כי לפי כל התחזיות, השופטת פרידמן-פלדמן שפורשת במהלך שנת 2028 לא תזכה להגיע להכרעת הדין עד תום כהונתה. השופטים העלו את התרחיש הזה בעבר, כשהחליטו לנקוט שורת צעדים לקידומו המהיר יותר של המשפט, כמו למשל הרחבת מספר ימי הדיונים לכל יום בשבוע ועוד.
אם כך, כיצד זימון היועמ"שית יועיל לקידום ההליך? פעמיים העירו השופטים לפרקליטות בנוגע לסעיף השוחד בתיק 4000 והמליצו לסגת ממנו. באחד הדיונים העלה עו"ד חדד את הטענה כי חזרה מאישום השוחד תקצר את מספר עדי ההגנה בתיק. עד כה היועמ"שית לא השיבה להצעת השופטים, אולם גם היא וגם צוות התביעה מאמינים בסעיף השוחד וסבורים שניתן להביא את הזיכוי הצפוי להכרעת בית המשפט העליון. ייתכן כי השופטים יבקשו להפעיל לחץ על בהרב-מיארה לסגת מן הסעיף.
אפשרות נוספת היא כי הם סבורים שיש לקבל את בקשת הסנגורים ל"הגנה מן הצדק", כלומר לבטל סעיפי אישום נוספים בשל "מחדלים". סוגייה אפשרית לכך היא אישורי היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט לחקירות ראש הממשלה. השופט ברעם כבר אמר כי בוצעו פעולות בלתי חוקיות והיה בדעת מיעוט לאפשר לסנגורים להרחיב את השאלות בעדות מנדלבליט. ואולם, שני השופטים בדעת רוב סברו שאין לאפשר זאת, כך שייתכן שהם גם חולקים על השופט בנוגע להתבטאותו, ושלשיטתם לא בוצעו פעולות בלתי חוקיות.
בהחלטתם כתבו השופטים כי זימונה של בהרב-מיארה הוא "לאופן ניהול ההליך וקידומו", והוסיפו כי היא נדרשת בדיון כדי "לשמוע את הדברים במישרין ולהתייחס אליהם" - אך לא כתבו מה הם אותם הדברים. הערה צדדית אך מעניינת היא מה שציינו השופטים בהחלטה, כשכתבו כי השיח על ניהול המשפט הוא "בכל הנוגע למר נתניהו". אחת האפשרויות היא כי מדובר בחיזוק לאפשרות שכוונת השופטים ללחוץ על חזרה מסעיף השוחד כלפי ראש הממשלה ולהותיר את מתן השוחד נגד שאול אלוביץ'. אפשרות נוספת היא שהנגיעה לנתניהו בלבד מצביעה על בעיות מבחינתם בכל הנוגע לסוגיית האישורים, וברצונם לשקף אותם ליועמ"שית. במקרה כזה, לא רק סעיף השוחד בתיק 4000 בסכנה, אלא גם סעיפים נוספים ומתיקים נוספים.
