ישראל עוקבת בדאגה אחר מאמצי טהרן לשקם את יכולותיה — בזמן שארצות-הברית מעבה את כוחותיה במזרח התיכון ומשאירה לנשיא טראמפ את האפשרות לחדש את המערכה. אלא שבצה"ל נערכים גם לתרחיש של התרחבות הלחימה ללבנון, ומזהירים: המחסור בלוחמים והפערים בתקציב הביטחון עלולים להקשות על ניהול מערכה נוספת.
בצה"ל נערכים לאפשרות שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ יורה על חידוש הלחימה מול איראן, אך בשלב זה אין שינוי משמעותי בהיערכות מערכת הביטחון לעומת השבועות האחרונים. ההבנה המתגבשת באמ"ן ובצמרת הביטחונית היא שטהרן פועלת במרץ לשקם את היכולות שנפגעו במבצע "שאגת הארי", שהחל בסוף פברואר השנה, ומנסה להאיץ את תהליכי בניין הכוח שלה. בישראל מוטרדים מקצב ההתאוששות האיראני ומעריכים כי יהיה צורך בתקיפות נוספות כדי לפגוע ביכולות המתחדשות ולבלום את התעצמות האיום.
אלא שבמערכת הביטחון לא מצביעים כרגע על מועד קרוב לחידוש המערכה. שאלת העיתוי נותרה פתוחה, והיא תלויה בראש ובראשונה בהחלטה אמריקאית ובתנאים המדיניים והצבאיים שיתפתחו באזור.
מטרות מלחמה ברורות
לצד ההערכה כי נדרשת פעולה נוספת מול איראן, ישנם גם קולות במערכת הביטחון שמטילים ספק ביכולת להשיג את המטרה הרחבה של הפלת המשטר. מדובר ביעד שקשה להעריך את סיכויי מימושו ואת לוחות הזמנים שלו, אם בכלל, ולכן גם בירושלים ובוושינגטון יצטרכו להגדיר מטרות מלחמה ברורות ומעשיות שניתן יהיה להציג לציבור שיהיה תחת סבב לחימה נוסף.
בצה"ל מדגישים כי מלחמה מול איראן אינה מסתכמת במטוסי קרב ובתקיפות. היא מחייבת שימוש נרחב במיירטים, בחימושים יקרים, בהפעלת מערכות הגנה ובמאמצי בניין כוח ושיקום מלאים.
בשבוע שעבר פורסם ב"ידיעות אחרונות" על הפער התקציבי שבו נמצא צה"ל. ב-30 ביוני השנה סיכם ראש הממשלה בנימין נתניהו על העברת 40 מיליארד שקל נוספים למערכת הביטחון לצורך השלמת השנה. בפועל, עד כה הועברו 15 מיליארד שקל בלבד. במערכת הביטחון מבהירים כי לפני שמקבלים החלטה על סבב לחימה נוסף, יש לתת מענה לצורכי הצבא.
לצד איראן, בצה"ל מכינים את האפשרות שמערכה מחודשת תתרחב ללבנון. ההערכה שהוצגה בעבר היא שבמקרה של חידוש הלחימה מול טהרן, חיזבאללה עשוי להצטרף. בימים האחרונים נרשמת עלייה בקצב התקיפות בדרום לבנון, ובמערכת הביטחון עוקבים אחר ניסיונות הארגון לשקם יכולות, לשנע אמצעי לחימה ולהיערך לאפשרות של סבב נוסף. בצה"ל קיימות תוכניות מבצעיות למקרה של חידוש הלחימה בלבנון, ובהן גם אפשרות להרחבת הפעילות הקרקעית לאזורים שבהם לא פעלו הכוחות בסבב הקודם.
למורכבות המבצעית מצטרפת סוגיית כוח האדם. הרמטכ"ל אייל זמיר חזר השבוע על דרישתו להרחיב את שורות הצבא, והדגיש כי לצה"ל חסרים לוחמים. הדברים מקבלים משמעות נוספת לנוכח האפשרות שצה"ל יידרש לפעול בכמה זירות במקביל.
מתרכזים בעיקר בים
בינתיים, ארצות-הברית ממשיכה לעבות את נוכחותה הצבאית במזרח התיכון. נושאת מטוסים שלישית, תיאודור רוזוולט, הגיעה אתמול לאיזור. הגעתה עשויה להביא להצבת שלוש קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים במרחב, אם כי עדיין לא ברור אם מדובר בתגבור הכוחות או בהחלפת אחת הקבוצות שכבר פועלות בו. לצד נושאות המטוסים נמצאים גם משחתות וכלי שיט נוספים.
עם זאת, התמונה האווירית שונה: לא זוהה תגבור משמעותי של מטוסי קרב או מפציצים אסטרטגיים, כפי שנעשה לקראת המערכה הקודמת. מנגד, מערך התדלוק האווירי האמריקאי נותר בהיקף גדול, עם כ-200 מטוסי תדלוק הפרוסים בזירות פיקוד המרכז ובאירופה. מדובר ביכולת שמאפשרת לוושינגטון לשמור על אופציה למבצע אווירי ממושך גם מבסיסים מרוחקים.
התמונה הכוללת מלמדת כי הממשל האמריקאי ממשיך לבסס את האפשרות הצבאית מול איראן, אך אין כרגע אינדיקציה חד-משמעית להחלטה על תקיפה קרובה. מבחינת ישראל, השאלה אינה רק אם ומתי תחודש המערכה, אלא גם מה ניתן יהיה להשיג בה, איזה היקף משאבים היא תחייב וכיצד יתמודד צה"ל עם האפשרות שהלחימה לא תישאר מוגבלת לזירה האיראנית.





