אנשי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא חשבו כי היוזמה שלהם ביום הבחירות להמריץ מצביעים לצאת לקלפיות, באמצעות הטענה שבמפלגות הערביות מנסים "לגנוב לנו את הבחירות", תהפוך לפרשה שבה דווקא אנשיו של נתניהו יעמדו במוקד הדיון.
חשוב להדגיש כי הפרשה החדשה אינה המשך ישיר של החשדות שנבדקו בנוגע לרשימה המשותפת, אלא סוגיה נפרדת שהחלה במעצרים של פעילי רע"מ. בפרשת הרשימה המשותפת, נבדק חשד למימון זר, בעיקר מקטאר, שהועבר לגורם פוליטי במפלגה במטרה להמריץ מצביעים להגיע לקלפיות. בעקבות מידע שהוצג לו הורה יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, לראש השב"כ דוד זיני לפתוח בחקירה. בהמשך אישרו השב"כ והמוסד כי נתיב העברת הכסף מקטאר לגורם פוליטי ברשימה המשותפת אומת, אולם סולברג הבהיר כי אין בחומר שנאסף כדי לערער את תוצאות הבחירות.
דני לוי, בנימין נתניהו, גלי בהרב מיארה
דני לוי, בנימין נתניהו, גלי בהרב מיארה
דני לוי, בנימין נתניהו, גלי בהרב מיארה
(צילום: דוברות המשטרה, אלכס קולומויסקי, עמית שאבי)
הסרטון שסיבך את נתניהו
במקביל התפתחה פרשה אחרת ומשמעותית יותר לאחר שביום הבחירות שלושה פעילי רע"מ נעצרו בדרום לאחר שבמשטרה התקבל מידע על מעטפות כסף ופתקי הצבעה שנועדו, לפי החשד, לשמש לתמרוץ מצביעים. בליכוד מיהרו להציג את המעצרים כהוכחה לטענות על גניבת הבחירות ביישובים הערביים, ונתניהו עצמו הדהד את הפרסומים.
אלא שכבר בימים הראשונים התעוררו שאלות בנוגע לנסיבות המעצרים, למקור המידע ולבסיס החשדות. הפעילים שוחררו, והמשטרה הודיעה לאחר בדיקה כי לא נמצא חשד למימון בחירות או לעבירות ביטחוניות בפרשה.
כעת, בעקבות תחקיר "עובדה" שפורסם שלשום, מוקד הפרשה השתנה לחלוטין: במקום החשדות נגד פעילי רע"מ, עומדת במרכז השאלה כיצד הגיע המידע למשטרה, מי סיפק אותו, ומה היה חלקם של בכירים בלשכת ראש הממשלה בהעברתו ובהפעלת המשטרה בעקבותיו. לפי התחקיר, ראש הסגל עדו נורדן הוא שפנה ללשכת המפכ"ל, הפנה את אנשי המשטרה למקור מודיעיני, והמידע שמסר עובד לשעבר במשרד ראש הממשלה הוזן למערכות המשטרה ושימש בסיס למעצרים. לשכת ראש הממשלה אישרה שנורדן העביר מידע למשטרה, אך דחתה את הטענות למעורבות נוספת שלו.
החשדות, שטרם הוכרעו, מעלים שאלות פליליות כבדות משקל: האם מידע כוזב או מטעה הועבר ביודעין לרשויות אכיפת החוק, האם נעשה שימוש במערכות המשטרה כדי לקדם אינטרס פוליטי, והאם גורמים בסביבת ראש הממשלה היו מעורבים במהלך שנועד לייצר אירוע שיתדלק את קמפיין הבחירות.
לצד ההיבט הפלילי, יש לפרשה גם משמעות ציבורית ומוסדית רחבה: החשש שמנגנוני שלטון ואכיפת חוק שימשו, לכאורה, לצרכים פוליטיים, דווקא ביום שבו הציבור נדרש לתת אמון בהליך הדמוקרטי ובתקינות הבחירות.
השאלה אינה מסתכמת עוד במה שאירע בבתיהם של שלושת פעילי רע"מ, אלא נוגעת גם לגבולות המעורבות של לשכת ראש הממשלה בעבודת המשטרה, לעצמאותם של גורמי אכיפת החוק וליכולת הציבור לתת אמון בכך שהרשויות פועלות משיקולים מקצועיים ולא מפלגתיים.
הסירוב של קצין המודיעין
אתמול נחשף ב-ynet כי קצין מודיעין במשטרה במחוז דרום סירב להוציא לפועל את המעצרים של פעילי רע”מ ביום הבחירות, ודרש לפגוש את המקור שעל בסיס המידע שמסר התבקשה הפעולה המשטרתית.
לדברי גורמים המעורים בחקירה, בשעות שקדמו למעצרים העבירו באגף החקירות והמודיעין במטה הארצי פרפרזה מודיעינית למחוז דרום, וביקשו לבצע את המעצרים. אלא שקצין המודיעין במחוז ביקש לבחון בעצמו את המידע ולעמוד על מהימנות המקור. חרף התנגדותו התקבלה הנחיה להתקדם עם המידע ולבצע את המעצרים.
עוד נודע כי המקור המודיעיני שוחח גם עם ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט. בחמש לפנות בוקר, ביום הבחירות, ניתנה ההנחיה ”פרוץ”, וב-5:30 המעצרים בוצעו.
גורם המכיר מקרוב את החקירה הדגיש כי במשטרה קיימים כללים מקצועיים המהווים את "תורת המודיעין", ושלפיהם מידע שמתקבל ממקור מודיעיני עובר הליך הערכה שבמסגרתו נבחנים מספר פרמטרים: מהימנות המקור, אמינות הידיעה, אופן השגת המידע, מידת הדחיפות והאפשרות להצליבו עם ידיעות מודיעיניות נוספות.
בין היתר, נבחן אם מדובר במקור שמסר בעבר מידע שהתברר כאמין, אם הוא נחשף בעצמו למידע או שמע אותו מאדם אחר, אם יש לו אינטרס במסירתו ואם קיימים נתונים נוספים המחזקים את תוכן הידיעה. לצד זאת, נבחנת הדחיפות המבצעית הנגזרת מהמידע והצורך לפעול מיידית.
אתמול הודיע המפכ"ל, רב-ניצב דני לוי, כי בעקבות הטענות בנוגע להתנהלות המשטרה הוא החליט למנות את סמפכ"ל המשטרה שיקים צוות בדיקה פנימי, וההמלצות יוגשו תוך כשבוע לרנ"צ לוי. בנוסף, גורמים ביקשו להקים ועדת בדיקה חיצונית במטרה לבדוק את התנהלות המשטרה בטענה כי "המשטרה אינה יכולה לבצע בדיקה פנימית לגבי התנהלותה".
המשטרה מסרה בתגובה: "הפעילות והחקירה בוצעו בהתאם להוראות החוק ולסמכויות המוקנות למשטרת ישראל על פי דין ולאחר קבלת כלל האישורים הנדרשים".
אתמול גם נחשפה זהותו של המקור המודיעיני שהעביר את המידע למשטרה - דניאל (דני) גרינברג, עוזרו לשעבר של מנכ”ל משרד רה”מ הקודם יוסי שלי. נזכיר כי לפני שלוש שנים חשף נדב איל ב”ידיעות אחרונות” כי גרינברג שהוגדר כיועץ לענייני מיעוטים של נתניהו בליכוד, עבד בלשכה בזמן שפשט רגל, כשיש נגדו פקודת מאסר. גרינברג הוא איש מערכת הביטחון לשעבר. בבחירות 2022 הוא עזר לליכוד ולאחר מכן השתלב בלשכת מנכ”ל משרד ראש הממשלה שלי בתפקיד של רכז.
גרינברג כונה “כולבויניק”, אבל בפועל שימש כיועץ לענייני דרוזים. הוא עסק במשבר טורבינות הרוח עם הדרוזים ובהמשך עסק גם במגזר הבדואי. גורמים שמכירים אותו אמרו כי “היה ברור שהבאתו הייתה חלק מקומבינה. היה חשוב למישהו לסדר לו תפקיד. הוא לא ממש היה פעיל. לא דמות מוכרת בלשכה. לא השתתף בסיורים. בא מדי פעם והגיע לפגישות של יוסי. לא היה קרוב לראש הממשלה. היה איש של יוסי”.
ברקס מהיועמ"שית
אתמול הודיעה המשטרה כי המפכ”ל הורה לפתוח בבדיקה של התנהגות המשטרה בפרשה. “יובהר כי כלל פעולות המשטרה, לרבות הפעילות שבוצעה בבוקר הבחירות, נעשו מתוך מחויבות ושקיפות לציבור, ובמטרה לשמור על טוהר הבחירות”, נמסר מהמשטרה. “בהתאם לעקרונות אלה, הנחה המפכ”ל את הסמפכ”ל, ניצב יאיר חצרוני, לבדוק את כלל ההיבטים המערכתיים, הארגוניים והפיקודיים הנוגעים לטענות כלפי משטרת ישראל. הסמפכ”ל יבדוק את תהליכי קבלת ההחלטות, את שרשרת הדיווח, את ממשקי העבודה בין יחידות המשטרה הנוגעות ואת חלוקת האחריות, וזאת מבלי להתערב בהליכי חקירה”.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה אמש כי היא עוצרת את הבדיקה הפנימית שעליה הורה אתמול המפכ"ל דני לוי בפרשת "שתילת המידע" מלשכת ראש הממשלה. בהודעה מטעם משרד המשפטים נמסר כי היועמ"שית, בתיאום עם פרקליט המדינה עמית איסמן, פנתה למפכ"ל "על מנת שהמשטרה לא תקדם את הבדיקה הפנימית עליה הודיעה עד לתיאום הנושא באופן סדור והחלטה על מתכונת הבירור המתאימה".
במקביל, הודיעה בהרב-מיארה כי היא ופרקליט המדינה איסמן יקיימו דיון בעניין העברת המידע מלשכת ראש הממשלה למשטרה סמוך ליום הבחירות. "במסגרת הדיון יבחנו מכלול ההיבטים הנוגעים לעניין", נמסר.