ב-7 באוקטובר 2023 חייה של מולי פרידמן, אז סטודנטית צעירה באוניברסיטה בלידס, השתנו לבלי היכר. "למדתי קרימינולוגיה, ואחרי הטבח הכול השתנה בקמפוס", היא מתארת, "היו הפגנות והרגשתי שהן משפיעות עליי. לא הצלחתי ליצור קשרים עם אנשים מחוץ לקהילה היהודית".
אך לא רק בקמפוס המצב החמיר, השינוי הורגש גם בתוך הכיתות: "בקורס היו שיחות על טרור, וכמובן שדיברנו על 7 באוקטובר. בשלב מסוים זה התחיל להרגיש לי לא נוח. המרצה היה מעלה לדיון את השאלה אם חמאס הוא ארגון טרור או ממשל", מספרת פרידמן, "ניסיתי לדבר עם אנשים בקורס, אבל הרגשתי שאף אחד לא באמת מבין מה קרה שם. לא הרגשתי מחוברת לאנשים ורציתי להגיע לישראל".
"מטורף להיות מוקפות ביהודים". נועה ברזנציקי ומולי פרידמן
"מטורף להיות מוקפות ביהודים". נועה ברזנציקי ומולי פרידמן
"מטורף להיות מוקפות ביהודים". נועה ברזנציקי ומולי פרידמן
(מוטי קמחי ויינט)
לדבריה, "בשביל המעבר הייתי צריכה אפילו לשנות מסלול לימודים: מקרימינולוגיה, שאותה למדתי כהכנה לתואר שני במשפטים, לתקשורת. התכוונתי להיות עורכת דין, אבל היה לי חשוב יותר לעזוב את הקמפוס ולהגיע לישראל. זה מטורף להיות מוקפת ביהודים, בלי לדאוג בגלל הדעות שלך". בחסות האנטישמיות - יותר סטודנטים עולים לישראל. באוניברסיטת רייכמן לומדים כיום כ-2,400 סטודנטים מחו"ל, כ-30% מהם משרתים במילואים וכ-60% מתגייסים לצה"ל במהלך הלימודים או לאחר סיום התואר.
בניגוד למולי, חברתה לספסל הלימודים, נועה ברזניצקי, נולדה בישראל. בגיל שבע עברה לאסטוניה במסגרת רילוקיישן של הוריה. "אחרי 7 באוקטובר הייתה סימפתיה לישראל, אבל ככל שהלחימה בעזה התקדמה היא נעלמה. הייתי הישראלית היחידה בכיתה ובבית הספר", היא אומרת. "בהתחלה שתקתי, אבל ככל שישראל הצליחה במלחמה התחלתי להביע את דעתי". כשהחלה לחפש מקום ללימודים אקדמיים, האפשרות ללמוד בישראל באנגלית, כפי שמציעה אוניברסיטת רייכמן, קסמה לה."ההורים שלי תמכו בי מאוד".
יונתן דיוויס, סגן נשיא לקשרי חוץ וראש בית הספר הבינלאומי באוניברסיטת רייכמן, מספר כי 97% מהסטודנטים הזרים באוניברסיטה הם יהודים. "אם אתה יהודי, ובוודאי אם אתה ציוני ואוהב להביע את דעתך, אתה מרגיש היום שאתה צריך לחיות בפרופיל נמוך. במובן מסוים הפכנו לעיר מקלט עבורם".