"אמש עידכן ראש השב"כ את יו"ר הוועדה בממצאי החקירה עד כה. בחינת המפה הראייתית והמודיעינית מעלה חשדות לרוב, אם כי בשלב זה אין ראיות לתשלום שוחד בחירות לבוחרים בהיקף שעשוי להשפיע על תוצאות הבחירות". כך עידכן אתמול יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט העליון נעם סולברג.
בהודעה המלאה שנמסרה מטעם דוברות ועדת הבחירות המרכזית הובהר כי "החקירה עודנה מתנהלת".
(הרצל יוסף)
בהתאם לממצאים, נכתב שהחקירה תתמקד בהיבטים הביטחוניים - "נושאי חתרנות והשפעה זרה, שאינם בליבת הליך הבחירות ותוצאותיו". בשבוע הבא, כך לפי הודעת הוועדה, היא תעביר לרשויות החקירה תלונות שהצטברו אצלה בעניין הבחירות, כדי שאלו ייבחנו אם יש צורך לפתוח בחקירתן. אם חקירות אכן ייפתחו, ועדת הבחירות המרכזית תלווה אותן "כדי להבטיח את מיצוין". עם זאת, בוועדה הדגישו: "אין בתלונות אלה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות; אך כל תלונה יש לבדוק, ובמקרים המתאימים – לחקור ולהעמיד לדין. הכל לשם הבטחת טוהר הבחירות".
תזכורת: בבוקר הבחירות הודיעה משטרת ישראל שבמהלך הלילה נעצרו שלושה פעילים המזוהים עם רע"מ בנגב: איברהים אלגריבי (42) מאל עזאזמה, חוסיין מסעודין (63) משגב שלום, וד"ר סיאף אבו ריאש (38) משבט א-סאנע. לפי המשטרה, בחיפושים בבתיהם נתפסו מעטפות עם עשרות אלפי שקלים במזומן ופתקי הצבעה של רע"מ. החשד: הכסף נועד לחלוקה למצביעים. התיק הועבר ללהב 433, ובהמשך נעצרו ארבעה חשודים נוספים, בהם שלושה מנהלי בתי ספר מתל שבע ומשגב שלום, ששוחררו למעצר בית.
כבר באותו יום פרצה מחלוקת. ברע"מ טענו שהמעצרים בוצעו לפני פתיחת הקלפיות במטרה לפגוע בהצבעה בציבור הערבי, והגישו תלונה לוועדת הבחירות המרכזית. ראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד הידהדו את הודעת המשטרה והציגו את המעצרים כהוכחה לניסיון לגנוב את הבחירות. מקור המידע שהוביל את המשטרה לבתי הפעילים לא היה ידוע אז לציבור - אך בהמשך התברר שהמידע הגיע מלשכת ראש הממשלה, מממלא מקום ראש הסגל, עדו נורדן, שהתקשר ישירות למפכ"ל דני לוי.
בתחילת החודש שוחררו העצורים, ובאותו ערב התייצבו סולברג, זיני והיועמש"ית גלי בהרב-מיארה להצהרה משותפת וחריגה, שבה אמר יו"ר ועדת הבחירות המרכזית שעל אף שהחשדות חמורים ומחייבים חקירה, הבחירות התנהלו בתקינות ותוצאותיהן משקפות את רצון הבוחרים. לדבריו אז, גם אם יאומתו החשדות, אין בתשתית הקיימת כדי לערער על התוצאות. בליכוד חלקו על הדברים וטענו ש"עננה כבדה" עדיין מרחפת מעליהן. גם בחוות הדעת שהעבירה ב-10 בנובמבר המשטרה ליועמ"שית הוסבר שהחומרים שנבדקו אינם מבססים חשד לעבירות מימון בחירות או לעבירות ביטחוניות. בליכוד טענו מנגד שהמשטרה אינה בודקת כראוי תלונות על אי-סדרים בקלפיות.
בתחילת השבוע דווח ב"עובדה" שמי שהעביר לעדו נורדן את המידע נגד פעילי רע"מ שנעצרו בבוקר הבחירות, היה דניאל גרינברג, לשעבר יועץ בלשכת ראש הממשלה נתניהו. התברר שהלשכה הפנתה את המשטרה לגרינברג כ"מקור מודיעיני" לכאורה, כדי שימסור להם מידע נוסף. המידע הוזן למערכות המודיעין המשטרתי, ובעקבותיו יצא לדרך מבצע המעצרים ברהט ללא צו חיפוש וללא צו מעצר.
אתמול נחשף ב-ynet ששעות לפני ביצוע המעצרים בלילה שלפני הבחירות, התקיימה במשטרה הערכת מצב שבמסגרתה נבחנה מהימנותו של גרינברג כמקור מודיעיני, מניעיו האפשריים וההצדקה לנקיטת פעולה על בסיס המידע שמסר. בדיון עלה שגרינברג הדגיש בפני גורמי המודיעין של המשטרה את היכרותו עם החברה הערבית ואת העובדה שהיה בעבר חלק מסביבת ראש הממשלה. הוא התבקש להגיש תלונה מקוונת בעניין אך סירב. במסגרת בחינת המידע עלתה האפשרות שמדובר ב"מקור משטה" – כזה המבקש להניע את המשטרה לפעולה שעשויה לשרת את האינטרסים שלו.
ביום שני פורסם ב-ynet שקצין אגף החקירות במחוז דרום סירב לבצע את המעצרים ודרש להיפגש עם המקור בטרם הוצאתם לפועל. זאת בין היתר משום שגרינברג אינו מקור מודיעיני קבוע ומוכר של המשטרה, אלא בבחינת "מקור חד-פעמי", שהסתמכות על המידע שמסר כרוכה בקושי רב יותר ומחייבת רף גבוה יותר של בחינת מהימנות.
אלא שעל אף כל זאת - הזיקה הפוליטית, החשש שמדובר במקור משטה, וההסתייגות של קצין האח"מ - בתום הערכת המצב ולאחר שנערכו בדיקות רקע בעניינו של גרינברג הנחה אגף החקירות והמודיעין במטה הארצי את מחוז דרום לבצע את המעצרים. לדברי גורם המעורה בפרשה, המידע שמסר גרינברג היה "גדול בהרבה" מזה שנחשף עד כה, והיקפו לא איפשר למשטרה להתעלם ממנו. עוד נודע ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet שסגן-ניצב רותי האוסליך, ראש מחלקת החקירות באגף החקירות והמודיעין במטה הארצי, שקידומה עמד בלב העימות בין המפכ"ל דני לוי לבין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הייתה זו ששיגרה למחוז דרום מכתב ובו הנחיות לניהול החקירה.