אחרי חודשים של סיסמאות והבטחות בחירות, חברי הכנסת של גוש השינוי מנצלים את הרוב שלהם במליאה כדי להתחיל לבטל את החקיקה שקידמה הממשלה הקודמת במסגרת הרפורמה המשפטית. מנגד, גם תומכי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בגיבוי המפלגות החרדיות, מצליחים להעביר בקריאה טרומית הצעות חוק שנועדו להביך את הגוש של גדי איזנקוט, מנהיג ישר!.
טיבי
טיבי
טיבי
(מתוך ערוץ הכנסת)
גוש השינוי העביר אתמול בקריאה טרומית שלוש הצעות חוק: האחת נועדה לבטל את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ואושרה ברוב של 63 חברי כנסת מול 47 מתנגדים. ההצעה השנייה מיועדת לבטל את החוק להחלשת מעמד היועצת המשפטית לממשלה, והשלישית נועדה לבטל את חוק התקשורת שקידם שר התקשורת שלמה קרעי. שתי הצעות החוק של גוש הימין כללו שלילת זכויות מחבר כנסת שאינו מכיר בחמאס כארגון טרור, ואיסור על מניעת הנחת תפילין במרחב הציבורי. בגוש איזנקוט הודיעו כי לא ישתתפו במה שהגדירו “חוקי ההטרלה” של הליכוד, וחברי הגוש יצאו מהמליאה. בעקבות זאת עברו שתי ההצעות ללא התנגדות.

"דרדרתם את הכנסת"

במקביל להצבעות הוקמו שתי ועדות מיוחדות שיקדמו את ביטול החוקים. ועדה אחת, בראשות ח”כ גלעד קריב, תעסוק בביטול החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ובביטול החוק להחלשת מעמד היועצת המשפטית לממשלה. ועדה נוספת, בראשות ח”כ מירב בן ארי, תעסוק בביטול חוק התקשורת.
בשבוע הבא, החל מיום שני, יחלו הוועדות בדיונים. בוועדה בראשות קריב מתוכננים ארבעה דיונים במהלך השבוע על ביטול שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, וההליך יתקדם מהקריאה הטרומית לקריאה הראשונה. במקביל יתקיימו לאורך השבוע דיונים בוועדה בראשות בן ארי לקידום ביטול חוק התקשורת.
אולם קריב עדיין ממתין לחוות דעת של היועצת המשפטית לכנסת, עו”ד שגית אפיק, בשאלה אם יוכל להשתתף בדיונים על ביטול החוק להחלשת היועצת המשפטית לממשלה. הסיבה היא טענות לניגוד עניינים, משום שהיועצת המשפטית לממשלה נדרשת להכריע בתיק תלוי ועומד נגדו. עד לקבלת חוות הדעת תעסוק הוועדה בראשותו בחוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
בשלב הבא צפויות לקום ועדות מיוחדות נוספות. בין היתר תוקם ועדה לביטול חוק מח”ש, וכן ועדה בראשות ח”כ נעמה לזימי שתעסוק בביטול חוק הנבצרות ובקידום חוק להגבלת כהונת ראש הממשלה. עם זאת, לא ברור אם במהלך תקופת המנדט של איזנקוט יספיקו לקדם גם את החוק להגבלת כהונה.
גם הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית צפויה להתעכב. בגוש השינוי מבינים כי יש מגבלת זמן לחקיקה בתקופת המנדט של איזנקוט, ולכן יצטרכו לתעדף את המהלכים שיקודמו בתקופה הקרובה.
לצד ועדות החקיקה, מתוכננת הקמתן של ועדות פיקוח פרלמנטריות נוספות. בין היתר צפויה לקום ועדת פיקוח בראשות נציג הרשימה המשותפת שתעסוק בענייני החברה הערבית, וכן ועדת פיקוח בראשות רע”מ באחד הנושאים הקשורים למגזר. ועדה נוספת תעסוק בפיקוח על שיקום הצפון והדרום, וככל הנראה תקודם גם ועדת פיקוח נוספת באחריות ישראל ביתנו.
בדיון שנערך אתמול במליאת הכנסת תקף שר המשפטים יריב לוין את המהלך לביטול החוקים שקידם. “תראו לאן דרדרתם את הכנסת, אלה שהטיפו לנו מוסר על הצורך לדון בכל דבר לעומק”, תקף את חברי הכנסת מגוש השינוי, והוסיף: “המשמעות של הביטול היא החזרת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה, עם כל ניגודי העניינים, וזו שחיתות”. אחריו דיבר גם ח”כ משה סעדה, שיצא נגד הניסיון לבטל את החוקים, ובראשם חוק מח”ש שקידם.
ח”כ גלעד קריב אמר בדיון על ביטול החוק להחלשת היועצת המשפטית לממשלה: “הצעת החוק הזו אינה צריכה להפתיע איש שהרי לכל אורך הליך החקיקה הפגום והדורסני של החוק - אמרנו שהוא עתיד להיות מבוטל מייד לאחר הבחירות, בדומה ליתר חוקי ההפיכה המשטרית”.
בהמשך שב לוין לדוכן ותקף שוב את גוש השינוי, הפעם בדיון על ביטול החוק להחלשת היועצת המשפטית לממשלה: “שמענו שקרים על גבי שקרים מאנשים מופקרים שדיברו על קץ הדמוקרטיה, שקראו להפסיק לשרת. אז מה קורה כאן עכשיו?”. חברי כנסת מגוש השינוי זעמו על דבריו וקראו קריאות ביניים במהלך נאומו.
ח”כ אופיר כץ מהליכוד התייחס תחילה לבקשת הפטור ליתר החוקים ואמר כי הוא “לא מבין את הדחיפות והקשר של החוקים האלה להקמת הממשלה”.
היועצת המשפטית לכנסת, עו”ד שגית אפיק, הסבירה כי לאורך השנים התגבש נוהג שלפיו בראשית כהונת הכנסת ניתן להעניק פטור מחובת הנחה להצעות חוק הנדרשות לצורך כינון הממשלה, או להצעות שקיים בעניינן יסוד ממשי של דחיפות, תוך שמירה על שוויון בין הקואליציה לאופוזיציה. לדבריה, הצעות החוק הנידונות עומדות במבחן הדחיפות בשל מועד כניסתן לתוקף: החקיקה הנוגעת לוועדה לבחירת שופטים כבר נכנסה לתוקף עם תחילת כהונת הכנסת ה-26, השינויים הנוגעים ליועצת המשפטית לממשלה צפויים להיכנס לתוקף בינואר 2027, וגם חוק התקשורת אמור להיכנס לתוקף בתוך זמן קצר.

טיבי התעמת עם ח”כים

במליאת הכנסת פרצה אתמול מהומה בזמן נאומו של ח"כ חנמאל דורפמן (עוצמה יהודית), שתקף את סגן יו"ר הכנסת ח"כ אחמד טיבי, שניהל את הדיון והוריד אותו מהדוכן. דורפמן תקף חברי כנסת מגוש השינוי והאשים אותם בצביעות, הוא גם קרא לעבר טיבי: "שיא הניגוד העניינים זה שיש פה סגנים של יו"ר הכנסת שהם תומכים בטרור. אתה תומך בטרור". טיבי קרא למאבטחים כדי להוריד את דורפמן מהדוכן, אחרי שהלה אמר: "'תומך טרור' זה עבירה על החוק”. בתגובה טיבי ענה לו: “יש רק ח"כ אחד שהורשע בתמיכה בטרור וזה יו"ר המפלגה שלך (איתמר בן גביר, א”א).
דורפמן וטיבי צעקו זה לזה בעת שהוציאו את הח”כ מעוצמה יהודית מהמליאה. צעקות נרשמו גם בין ח”כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח”כ ארז תדמור (הליכוד) לבין טיבי, אך הם לא הוצאו.
מהומה פרצה גם במהלך נאומו של יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), שציטט את דבריו של יו”ר הכנסת החדש מתן כהנא מדברים שאמר כסגן שר ב-2022, לפיהם “אם הייתי יכול ללחוץ על כפתור ולהעלים את הערבים, הייתי לוחץ”. בתגובה אמר לו טיבי מכס היו”ר: “יש כפתור שיעלים אותך מהממשלה והכנסת. נלחץ עליו בקרוב. אולי תלחץ גם על בן גביר”.
סגן השר אלמוג כהן מהליכוד הוצא גם כן, אחרי שהטיח בטיבי דברים. בין השאר הוא צעק לעברו כי הוא “אורח”. טיבי הנחה את משמר הכנסת להוציא אותו מהמליאה: “לא קוראים לחבר כנסת בוגד וליושב ראש תומך טרור”. הוא קרא לו בערבית לצאת: “יאללה, אטלע, ברא”.
גם ח”כ אופיר כץ מהליכוד, שהפסיד שלשום למתן כהנא מישר! בבחירות לראשות הכנסת, הוצא על-ידי טיבי בזמן נאומו. “אתה תומך טרור, אני אומר את האמת. זאת עובדה”, אמר כץ. טיבי הנחה את משמר הכנסת להוריד אותו מהמליאה.