יורם ארבל: "הרבנים צריכים להוביל קמפיין למען אדי"

החתימה

חתמתי על כרטיס אָדי סמוך לתחילת ההחתמות, לפני שנים רבות. ספח החתימה צורף לרישיון הנהיגה ולא היססתי לרגע.

התלבטויות

טרם החתימה על הכרטיס לא היו לי שום התלבטויות. להיפך, אני באמת רואה בכך המשך חיים. אם איבר שלי אחרי מותי ישמש מישהו אחר ויציל את בריאותו או את חייו, אני מרגיש שאמשיך לחיות בדרך הזו, זה ברור לי.

התגובות

אצלנו במשפחה כולנו שותפים לדעה הזו ולכולנו יש כרטיסים. בחברה בה אני חי, אצל החברים שלי, הדבר הוא כל כך טריוויאלי שברור שכל אחד מאיתנו יתרום.

האמונות התפלות של תרומת אברים

האמונות התפלות שסובבות את נושא תרומת האברים בארץ הן פשוט מדהימות. אני לא מדבר רק על דתיים אלא אפילו על שומרי מסורת, שבאמת מאמינים שתרומה כזאת יכולה לגרום להם קושי בעתיד.

הדרך להתמודד עם הנושא בישראל היא דרך החינוך. עם ישראל זה עם שלומד וצריך פשוט ללמד אותו. עובדה שכשמתחיל מסע להגברת המודעות בציבור, בין אם זה לחגור חגורת בטיחות ברכב, איסור על קטיפת פרחי בר או כל דבר אחר שנעשה בעניינו קמפיין רציני ומקיף, אז אנשים מתחילים לשתף פעולה. צריך למצוא דרך מחוכמת להעביר את המסר שבסופו של דבר מה שעולה למעלה זה הנפש ולא הגוף. הקמפיין צריך להיות גורף ורחב וצריך להגיע ממש לסטיקרים 'אני תורם' על מכוניות.