הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן, למי שעדיין לא שם לב: שוק השכירות בישראל במשבר חסר תקדים. מחירי השכירות לשוכרים חדשים ממשיכים לזנק בקצב מסחרר, ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו היום (ו'), מדובר בזינוק של כמעט 10% - השיעור הגבוה ביותר מאז החלה הלמ"ס לפרסם נתון זה לפני כשנה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
אפקט העלאות הריבית על ידי בנק ישראל, שמצד אחד הוביל לקיפאון בביקושים ולירידה במחירי הדיור, גרם במקביל לעלייה של יותר מ-1,000 שקלים בתשלום החודשי הממוצע של המשכנתאות - ובתגובה בעלי אותן משכנתאות, שמחזיקים בנכסים להשכרה, גלגלו את ההתייקרות לשוכרים בשוק השכירות החופשי. שוכרי הדירות, לרוב אלה שאין בידם את ההון העצמי לרכישת דירה בבעלותם, משלמים על כך מחיר כבד כבר תקופה ארוכה.
1 צפייה בגלריה
דירה להשכרה
דירה להשכרה
דירה להשכרה
(צילום: ירון ברנר)
אולי, על רקע החדשות הטובות שסיפקה הלמ"ס לגבי הירידה באינפלציה והמשך הוזלת הדירות, ניתן כעת לראות יותר בבירור את הבעיה הלא פחות חמורה שקיימת במדינת ישראל, שמתדלקת גם היא את הביקושים הגבוהים לדירות לקנייה. לא רק הגידול הדמוגרפי הוא זה שמקשיח את הביקושים לדירות בבעלות - גם המחסור החמור בהיצע הדירות להשכרה.
נכון, שוק השכירות החופשי, כשמו כן הוא - חופשי, אבל בשל כך הוא פרוץ, וכל בעל נכס יכול לגבות שכר דירה לפי ריאות עיניו, גם כאשר מדובר בנכס שאינו באמת ראוי למגורים. בהחלט יש מקום לטפל בסוגיה הזו, ניסיון שנעשה אי-שם בעשור הקודם ולא כל כך התרומם מאז. זה גם מה שהוביל את המדינה להקים את החברה הממשלתית דירה להשכיר, שתקדם שכירות ממוסדת ארוכת טווח, שמטרתה לאפשר קורת גג יציבה וראויה למגורים, גם כאשר אין דירה בבעלות. זאת, לצד הטבות מס לקרנות ריט, שניתנות במסגרת חוק עידוד השקעות הון למוסדיים, על מנת שיקדמו גם הם פרויקטים של שכירות ארוכת טווח.
אלא שככל שמדובר ביוזמות ברוכות, שבשנים האחרונות חוו תנופה מסוימת, בצל האקלים הכלכלי, סביבת הריבית וכישלון מכרזי הדיור להשכרה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ענף הדיור להשכרה גוסס גסיסה קשה כבר זמן רב. רק השבוע הגדיר זאת מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, בריאיון בוועידה הלאומית לנדל"ן ובטיחות בבנייה של ynet ו"ידיעות אחרונות", כשאמר כי "שוק השכירות מת", וחשף שהמדינה בוחנת אפשרות למתן ערבויות לקבלנים שבונים פרויקטים לשכירות ארוכת טווח, כדי לאפשר להם להמשיך לבנות את אותם פרויקטים ולהגדיל את היצע הדיור להשכרה.
רק שהמילים האלה נאמרו כבר לפני חודשים ארוכים על ידי גורמים בענף בדיון בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, שהספידו כבר אז את השוק ואמרו שאפשר "להגיד עליו קדיש", ממש במילים אלה. בפועל, קבלני דיור להשכרה לא מצליחים תקופה ארוכה להשיג מימון, וחברות מסוימות שתכננו להשכיר דירות, החליטו למכור אותן.
צדקה מנכ"לית דירה להשכיר, ענבל דוד, כשאמרה שמשקי בית שכבר מתגוררים בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח "לא ספגו את עליית המחירים המאוד משמעותית שקרתה פה בשנתיים האחרונות בשוק השכירות", וזה בהחלט יתרון משמעותי. רק שמדובר בהיקף שאיננו מספיק כדי להדביק את הביקושים למגורים בדירות להשכרה, ולהוות אלטרנטיבה ראויה לשוק השכירות הפרוץ.
כשמסתכלים על חוק ההסדרים, שהתפאר תחילה ברפורמת שכירות אשר לבסוף לא נכנסה אליו במלואה, ועל קבינט הדיור, שלא נשמעה ממנו התייחסות קונקרטית להגדלת היצע הדירות להשכרה, אי-אפשר להיות מופתעים מכך שכאשר שאלתי את שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, האם למשרד השיכון יש תוכנית להתמודדות עם משבר השכירות, לא ממש הייתה לו תשובה, והוא העדיף לדבר על הדיור הציבורי (נושא לא פחות חשוב). אפשר רק לקוות שהבטחתו של מנכ"ל המשרד, יהודה מורגנשטרן, להקים אגף שכירות, תהווה לפחות את תחילתו של האור בקצה המנהרה.