1 צפייה בגלריה
דיכאון
דיכאון
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה זוגתו לשעבר של עבריין שנרצח לפני כשנתיים לקבלת קצבת שארים מהביטוח הלאומי. השופט כאמל אבו קאעוד קבע שהיא הייתה ידועה בציבור של המנוח, וכאם יחידנית צעירה ובת להורים גרושים היא הוכיחה את התנאים לקבלת הקצבה.
האב נרצח באפריל 2021 באמצעות מטען חבלה שהוטמן ברכבו ברחוב ירמיהו בחולון. הפיצוץ התרחש כחודש בלבד לאחר שהביא לעולם ילד עם בת זוגו - התובעת (22). לאחר מותו הוכר התינוק כזכאי לקבל קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי, בעוד שתביעתה של האם נדחתה בנימוק שהיא לא הייתה אשתו או ידועה בציבור המתגוררת עמו.
בתביעה שהגישה באוקטובר 2021 היא טענה שהכירה את המנוח כשהייתה נערה כבת 16, ומאז במשך כחמש שנים עד מותו היא הייתה בת זוגו לכל דבר ועניין. לדבריה הייתה ביניהם "אהבה מטורפת", ובשלב מסוים הם אף עברו לגור יחד והביאו תינוק לעולם.
מנגד טען הביטוח הלאומי שהצעירה קיבלה הבטחת הכנסה תוך הצהרות חוזרות ונשנות שהיא גרה לבד ושהקשר שלה עם בן זוגה לא טוב. בנסיבות אלה יש לדחות את תביעתה המבוססת על גרסה סותרת.
השופט אבו קאעוד הסביר שלצורך הכרת התובעת כזכאית לקצבת שארים עליה להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, שבשעת מותו היא הייתה ידועה בציבור כאשתו, והשני - שהיא גרה עמו נכון למועד פטירתו. מסקנת השופט הייתה שהתובעת עמדה בשני התנאים. הוא התרשם מכנות עדותה על אהבה עמוקה ששררה ביניהם, וציין שהוצגו בפניו תמונות של המשפחה הצעירה כך ש"נראה כי אין עוררין על היותם של השניים בני זוג".
הוא הוסיף כי במהלך חייהם המשותפים חתמו בני הזוג בפני נוטריון על תצהיר שאומר שהם ידועים בציבור מזה כארבע שנים ומתגוררים יחד כשנתיים. עוד נכתב בתצהיר, בין היתר, שהם מאורסים, מקיימים חיי משפחה וחיי אישות, מנהלים משק בית משותף ומתכננים להינשא ברבנות ולהקים משפחה.
בתוך כך דחה השופט את טענת הביטוח הלאומי שלפיה בקשת המנוח שבת זוגו תערוך פוליגרף לצורך הוכחת נאמנותה אליו מעידה על יחסים מעורערים ביניהם ושוללת את הגדרתם כידועים בציבור. אדרבה, לדברי השופט תוצאות הפוליגרף הוכיחו שהתובעת שמרה אמונים למנוח והן תומכות בגרסתה ביחס לטיב הקשר ביניהם.
אשר לתנאי המגורים המשותפים האמין השופט לעדויות של אימו של המנוח, אימה של הצעירה ושכנתו של המנוח. כולן אישרו שבני הזוג התגוררו יחד בדירתו. לסיכום קבע שמהראיות עולה שהצעירה והמנוח ניהלו משק בית משותף לכל הפחות במשך שנתיים עובר למותו, והיו ידועים בציבור לכל דבר ועניין. לפיכך, היא זכאית לקצבת שארים מכוח חוק הביטוח הלאומי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד טל נוי (מהסיוע המשפטי) • ב"כ הנתבע: עו"ד אליאור עמר • עו"ד גיא שמש עוסק בביטוח לאומי • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין