בפסק דין שפורסם לאחרונה דחה בית המשפט למשפחה בראשון לציון תביעה שהגיש אדם נגד אחיו הבכור, לקבלת זכויות במשק שהיה שייך להוריהם המנוחים. השופטת חגית מטלין לא השתכנעה שמינוי הבכור כבן ממשיך היה מותנה בהעברת חלק מהמשק לאחיו.
לאחר שעלה לארץ מתימן התיישב אביהם של האחים עם שתי נשותיו – אחת מהן היא אימם של האחים – באחד המושבים בארץ. לאב היו 11 ילדים משתי הנשים. בשלב מסוים חתמו האב ונשותיו על הצהרה והתחייבות למנות את הבכור כבן ממשיך במשק. בהמשך אושר המינוי ברשות מקרקעי ישראל, וההודעה עליו אושרה בסוכנות היהודית. בכך למעשה הושלם הליך המינוי שלו כבן ממשיך עוד בחיי הוריו.
אלא שלאחר מותם התקשה אחיו הצעיר להשלים עם המצב שלפיו אין לו כלל זכויות במשק. בפברואר 2014 הוא הגיש את התביעה לבית המשפט ובין היתר טען כי מכוח כתב התחייבות שמסר לו אביו – ושעליו חתום אחיו הבכור – הוא זכאי לכל הפחות למחצית מהנחלה. לשיטתו, מדובר בהסכם פנים-משפחתי שקורא תיגר על היותו של הנתבע בעלים יחידי של הנחלה – ומצדיק להעניק לו מחצית מהזכויות בה.
מנגד טען הבכור כי אחיו מבקש לקבל זכויות שלא מגיעות לו בניסיון להתעשר על חשבונו. לדבריו, אביו המנוח ונשותיו חתמו על התחייבות בלתי חוזרת להעניק לו את הנחלה כבן ממשיך ואין מקום להתערב בכך.
השופטת מטלין כתבה שאין מחלוקת שהבכור מונה כבן ממשיך על ידי שלושת בעלי הזכויות במשק עוד בחייהם. גם צוואה שערכו ההורים טרם מותם, ובמסגרתה ציוו לו את המשק בכפוף לתשלום פיצוי לאחיו, מלמדת על רצונם.
עו"ד איתן רגבעמר מירוןבפסק הדין הודגש שמדובר במתנה שהושלמה, ושקיבלה את האישורים של כל הגורמים המוסמכים. במסגרת זו נקבע שהתובע נכשל בהוכחת זכויותיו במשק בהסתמך על כתב ההתחייבות הנטען. כך לדבריה, התובע לא הוכיח שאביו מסר לו את המסמך בחייו. יתרה מכך, הוא הביא את אחותו כעדת תביעה מטעמו להוכחת גרסתו, אלא שעדותה לא סייעה לו. האחות העידה ביחס לכתב ההתחייבות כי "שמענו שהיה איזה דף", אך לא ידעה למסור מידע מהותי לגבי המסמך.
אחים נוספים שהעידו במשפט שללו את תוקפו של המסמך. אחד מהם סיפר שלא שמע כלום על המסמך המדובר ולא ידע עליו כשאביו היה בחיים. אח אחר סיפר שמבחינתו צריך להתעלם מהמסמך הזה.
על רקע העדויות הללו תהתה השופטת מדוע חתימת ההורים על מינוי הבכור כבן ממשיך נעשתה שבוע קודם לעריכת כתב ההתחייבות. בנוסף היא תמהה מדוע דווקא האח, שעל פי הטענה היה זה שערך את המסמך ואמור היה להיות העד המרכזי במשפט, לא הובא לעדות. היא קבעה שהדבר פועל לחובת התובע.
"אין בעניינינו כל מסמך המעיד כי ההורים התנו את מינויו של הנתבע בן ממשיך במתן מחצית מהזכויות במשק לתובע, או במתן זכות מגורים לתובע במשק", כתבה. לפיכך היא דחתה את התביעה וחייבה את התובע לשלם לאחיו הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד אברהם הופרט ועו"ד זיו בייטל
• ב"כ הנתבע: עו"ד שיר בן סימון ועו"ד דן פיאלה
• עו"ד איתן רגב עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
