על רקע פרסום הביצועים של התוכנית "חיסכון לכל ילד" בשנה האחרונה, דיברנו ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet עם עו"ד ניב בוקסבאום, מנכ"ל דור פיננסים מקבוצת שלדן, שהסביר מה המשמעות של החיסכון הזה ואיך אפשר להיטיב אותו עבור הילדים שלכם. לריאיון המלא האזינו לפרק בנגן שבראש הכתבה או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
"בשנת 2017 הוחלט במדינה שרוצים לשאוף לצמצם פערים בין הילדים", הסביר בוקסבאום. "לכן החליטו לפתוח חיסכון או פנסיון יותר נכון שהמדינה מממנת, וניתן להכפיל את הסכום שהמדינה נותנת בסכום זהה - המדינה נותנת 55 שקלים וההורים יכולים להחליט להעביר עוד 55 שקלים, ואז זה למעשה 110 שקלים שנצברים בכל חודש. אלה נצברים עד שבגיל 21 כל ילד יכול למשוך מהחיסכון עשרות אלפי שקלים כדי להשקיע בעסק או להתחיל את החיים שלו. במכפלות, משתינוק נולד ועד גיל 21, זה פשוט פי שניים כסף, ויכול להגיע גם למאות אלפי שקלים עם הזמן".
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה של חיסכון כספי
אילוסטרציה של חיסכון כספי
חיסכון כספי
(צילום: shutterstock)
מהדוח שהוציאו היום (ב') בביטוח הלאומי, עולה כי רק 51% מההורים בחרו להפקיד את הסכום, על אף היתרון המשמעותי שלו לחיסכון לאורך טווח. בוקסבאום מסביר כי "כנראה שזה עניין של מודעות, אבל צריך לעשות את השינוי המחשבתי הזה של האם אני חייב את ה-55 שקלים האלה היום לעומת מה יהיה לי בעתיד, בחיסכון ארוך טווח שיעזור לילד שלי. זה או 55 שקלים בחודש היום או עוד עשרות אלפי שקלים בגיל 21".
בנוגע לאיפה כדאי לשים את ההפקדה, בוקסבאום מסביר כי "זה יכול להיות או בבנקף ואז מצמידים את ההפקדה לסוגים שונים של ריבית, או בקופות גמל. בבנק בעיקרון אתה מקבל איזושהי ריבית שיכולה להיות משתנה ויכולה להיות גבוהה, זה תלוי באיזו סביבה הכסף הולך להתנהל בשנים הקרובות. לעומת זאת יש את קופות הגמל. שם, כמו בקופות גמל, יש מספר רמות של סיכון. סיכון מועט כשאחוז המניות נמוך, בינוני כשאחוז המניות קצת יותר גבוה, וגבוה כשרוב הכסף במניות.
"שוק ההון והמסלולים המנייתיים לאורך הזמן מוכיחים את עצמם. הנקודה המרכזית שאנשים צריכים להבין היא שיהיו שנים לא טובות בשוק ההון. בשנת 2022 המסלולים מוגברי סיכון לא רק שלא הרוויחו, הם הפסידו כסף. לפי הנתונים של ביטוח לאומי מדובר בהפסד של 3 מיליון שקלים לכל מי שהשקיע את החיסכון לכל ילד בקופת גמל בשנת 2022.
"למרות זאת, במהלך השנים אנחנו רואים שהתשואות, למרות התנודתיות של העליות וירידות, הן גבוהות הרבה יותר מהמסלולים הסולידיים. אם אנחנו יכולים להשיג באפיקים הסולידיים 3% בממוצע, סביר להניח שבסיכון גבוה נשיג פי שניים, 6-7% ואפילו יותר. אבל חייבים להפנים שיהיו תקופות כמו שנת 2022 שבהם גם מפסידים כסף. אבל במשך 21 שנים, פוטנציאל התשואה באפיקים המנייתיים בסיכון המוגבר גבוה יותר משמעותית. בחישוב ממוצע של 7% לעומת 3% תשואה שנתית, זה 63 אלף שקל ב-21 שנה לעומת 39 אלף שקל. בשביל ילד שיוצא לחיים בגיל 21 - 25 אלף שקל זה לא דבר של מה בכך".

שינוי הכיוון בטורקיה ואיך זה ישפיע על ישראל?

בהמשך הפודקאסט דיברנו עם ד"ר עמרי אילת, עמית מחקר במכון למחקרי מדיניות ואסטרטגיה באונ' חיפה, על העלאת הריבית החדה יחסית בטורקיה בסוף השבוע, מ-8.5% ל-15%, והמשמעויות שלה על הכיוון אליו הולכת טורקיה בקדנציה השלישית של ארדואן.
"למעשה, אנחנו רואים שעכשיו אחרי שארדואן נבחר שוב הוא יכול לעשות גם צעדים פחות פופולריים כמו העלאת ריבית, והצעד הזה החל עוד במינוי של הנגידה של הבנק המרכזי, שהגיעה מהג'יי פי מורגן, שזה בפני עצמו מעיד שטוריקה מנסה להראות שהיא עוברת מניהול פופוליסטי של הכלכלה לניהול מקצועי. הנגידה לא הייתה מסכימה להתמנות אילולא הייתה מקבלת הבטחה לאוטונומיה בהעלאת ריבית ובניהול נכון.
"הבעיה הייתה שכשמינו אותה השוק ציפה לעלייה של הריבית ל-25%, ואז היא העלתה אותה בעצם 'רק' ל-15% - לכן אפשר לשער שזו הסיבה שאנחנו רואים נפילה מהירה של הלירה הטורקית, אפילו עוד יותר מזו שנרשמה בשנים האחרונות".
עוד הסביר אילת כי "העלאת הריבית הזאת מעידה גם על ההתקשרויות של טורקיה עם ארה"ב ובכלל עם המערב. נראה שבהחלט יש רצון בטורקיה להתקרב לארה"ב, להיות חלק מהקפיטליזם. הסיפור פה הוא מי יוציא את טורקיה מהבוץ. האם זה יהיה קרן מטבע, הבנק העולמי, בנקים אמריקנים שיערבו להם. בגלל שמדובר בכלכלה מאוד גדולה זה מאוד יקר. במצב הנוכחי להציל את הטורקים זה דבר שהוא די חשוב לאמריקנים, בגלל החלוקה הגושית שהעולם הולך אליה, והשאלה היא איך עושים את זה. הם לא רוצים להשתולל".
בנוגע לעצורים במצעדי הגאווה בטורקיה שראינו בימים האחרונים, ושהעידו על המשך המדיניות ההומפובית של ארדואן, אמר אילת כי "לצערנו התנכלו לאוכלוסיות הלה"טביות גם לפני הקדנציה האחרונה של ארדואן, ולא ראינו שלשווקים היה אכפת מדי. גם מספר התיירים בטורקיה עולה משנה לשנה. לא נראה שיגיבו לזה אחרת הפעם. זה נכון שטורקיה היא לא מדינה דמוקרטית. היא לא מתנהלת כדמוקרטיה ולא שווה לדמוקרטיה מערבית".
אז איך ארדואן יכול לגשר בכלל בין זה שהוא שליט כמעט יחיד במדינה לזה שהוא רוצה תמיכה כספית מארה"ב? "זו משימה קשה וזו שאלה אם הם יעמדו בה. אבל הנשק הכי טוב של טורקיה זה לשחק עם שני הצדדים, היא עשתה את זה מצויין במלחמה הקרה ועם רוסיה".
עוד הסביר אילת על הקשרים של ישראל וטורקיה והאם שינוי הניהול של הכלכלה בה עשוי להשפיע עלינו. "מפגש האינטרסים שלנו הוא קודם כל בעניין הרוסי-אוקראיני, לטורקיה היום יש העדפה מסויימת לצד המערבי, אבל טורקיה מאוד תלויה ברוסיה, ויש להן אינטרסים משותפים. טורקיה תמיד ראתה בישראל איזשהו צינור שמאפשר גישה נוחה למנגנוני הממשל בארה"ב, ויש את ענייני האנרגיה בים התיכון שצריך לראות איך הדברים מתפתחים שם עכשיו עם פיתוח שדה הגז של חופי עזה. הטורקים מאוד רוצים להיכנס לשם ועד עכשיו לא כל כך נתנו להם". לריאיון המלא האזינו לנגן שבראש הכתבה.

מאסק נגד צוקרברג

מלחמת האגו של המיליארדרים עולה מדרגה: אחרי שאילון מאסק ומארק צוקרברג הביעו נכונות לערוך ביניהם קרב היאבקות בזירה, נשיא ה-UFC (החברה הגדולה בעולם לקידום ענף אמנויות הלחימה המשולבות) אישר כי דיבר עם השניים וכי החל בהכנות ראשוניות לקרב. על מה הם רבים בכלל, איך ויכוחי ציוצים הגיעו לזירת האגרוף הפיזי ומי הולך לקחת את הקרב הזה, בהנחה שהוא אכן יתקיים? כתבת הדיגיטל אושרית גן אל הצטרפה אלינו עם כל הפרטים. הריאיון המלא בנגן.

אם פספסתם: אתמול דיברנו על ניסיון ההפיכה ברוסיה, שהגביר את הלחץ על אנשים וחברות שרוצים לשמור על ערך הכסף שלהם ולניידו החוצה מרוסיה. רו"ח יוליה לוי סיפרה כי קיים פוטנציאל לגל עלייה נוסף של אנשי עסקים אמידים שרוצים להעביר השקעות לישראל, אך הבנקים המקומיים מסרבים לשתף איתם פעולה. וגם: אביר קארה על רפורמת היבוא של ברקת: "צעד בכיוון הנכון, יש עוד הרבה עבודה". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק שעלה אתמול >>